"מפגש עם האריה שברחוב" – התמודדות עם התקפי חרדה

חלקם ימנעו מלצאת מהבית מחשש שמפגשים עם אחרים יגבירו את החרדה, חלקם לא יוכלו להשאר לבדם והחרדה היא דווקא זו שתגרום להם לרצות להיות כל הזמן בקרב אנשים אחרים.

יש הבדל מהותי בין פחד לחרדה. פחד הוא חשש ממשהו שעשוי להתגשם או שעומד לקרות. לדוגמא: מכונית המתקרבת בכביש וכמעט מתנגשת יכולה מיידית לייצר פחד, זו אינה חרדה, אלא פחד הגיוני ממשהו ממשי שעשוי לקרות. לעומתה חרדה היא חשש או פאניקה ממשהו שאינו ממשי. לדוגמא: אדם הנוהג בכביש, ללא כל מכונית הנצפת בקירבתו וחרד מתאונה ללא סיבה ממשית.

לפחד יש תפקיד חשוב אבולוציוני, הוא נועד לשמור עלינו ולהתריע מפני סכנה ממשית, לעומתו החרדה מתריאה מפני משהו שלא באמת עומד לקרות. לעיתים יקרה שהחרדה אינה נובעת ממשהו ממשי או מתסריט הנכתב בראשו של האדם, הוא אפילו אינו יודע להסביר ממה הוא חרד, רק יודע לומר שהוא מאוד חרד כרגע ומצוי בסבל קשה.

הסימפטומים להתקפי חרדה יכולים לכלול: הזעה מוגברת, דופק מואץ, תחושה של "כאילו אני נמצא בסרט" או כאילו אני כבר לא נמצא (דה פרסונליזציה או דה ריאליזציה), כאב בחזה ותחושה ש"עומדים לקבל" התקף לב, למות או להשתגע, קוצר נשימה ותחושת חנק, הבעייה העיקרית שה"חרדה מפני החרדה" מגבירה ומעצימה אותה. לא תמיד האדם מבין מה קורה לו כרגע ומדוע זה קורה לו, והוא חושש שהוא משתגע.

מהם הגורמים העיקריים להתקפי חרדה?
חשוב לציין שאצל כל אדם זה אחרת, ודרך טיפול ניתן להבין מדוע הוא סובל ומהו הטריגר שמעורר את החרדה. הגורמים יכולים להיות פיזיים כמו למשל תופעה גנטית במשפחה, צריכה מוגזמת של אלכוהול. אחד הדברים שידוע שהוא מעורר חרדה ואף דיסוציאציה אצל אנשים הנוטים לחרדה הוא עישון של קאנביס וסמים אחרים. אנשים היודעים שהם חרדתיים מטבעם או הסובלים מחרדה, מומלץ מאוד להמנע מאלכוהול, סמים ואף מינון יתר של קפאין. החרדה יכולה להתכן גם כתופעת לוואי של תרופות מסויימות לכן ברגע שההתקף מגיע, יש להיוועץ מיד עם רופא או פסיכיאטר בנושא.  

קיימים מחקרים שונים וסותרים בתחום. יש הטעונים שלחרדה מקור ביולוגי ומרכיב עצבי, חלקם טוענים שמדובר באיתות גופני ומוחי מחקרים אחרים מדברים על כך שהתקף חרדה חוזר ונשנה על קיומה של בעייה פסיכולוגית נפשית, מחקרים אחרים סוברים שמדובר בשילוב של גנטיקה וביולוגיה עם מרכיב פסיכולוגי.

כמובן שגם טריגרים נפשיים מעוררים חרדה: פוסט טראומה מאירוע מסויים בעבר, טריגר בעקבות אבדן של אדם אהוב, משברי חיים שונים כמו פרידה, פיטורין וכו`... וגם תחושת אי מוגנות, ילד הגדל בתחושה שאינו מוגן ושמור ושהעולם מסוכן ומפחיד עלול לפתח חרדה בגיל ההתבגרות או בגילאים מאוחרים יותר, פגיעה מינית או התעללות נפשית ופיזית, אמונה ש"העולם רע ומסוכן ואנשים יכולים להזיק לי". כל אלו יכולים לפתח חרדות קשות.

חרדה היא "אחותו התאומה של הדיכאון" ויכולה להתעורר גם בעקבות דיכאון.

דרכי התמודדות עם התקפי חרדה:
חשוב לדעת ולזכור שיש מה לעשות נגד חרדה, ולפנות מיידית לטיפול, אין שום צורך לשבת בבית ולעבור סבל מיותר.

שיטות טיפול בחרדה:
טיפול תרופתי: במידה והחרדה היא כרונית וגורמת לסבל עד מצבים של דסוציאציה וניתוק רגשי שנמשך לזמן רב או מחשבות טורדניות קשות וקושי לתפקד, מומלץ להתייעץ בדחיפות עם איש מקצוע בנוגע לטיפול תרופתי.

יש המון תרופות היום בשוק שיכולות לעזור לתסמיני החרדה. תרופות מקבוצת ה SSRIi , תרופות נקודתיות לטיפול בהתקפים שמגיעים. יש להיוועץ עם הפסיכיאטר על מנת לקבל ייעוץ ועזרה לגבי סוג התרופה המתאימה לכל אדם. אין שום סיבה לסבול כל כך מחרדה והתקפי חרדה שניתן למנוע אותם באמצעות טיפול תרופתי.

טיפול פסיכולוגי טיפול קוגנטיבי התנהגותי CBT : טיפול זה מאשר למטופל גם להבין את המחשבות העולות בו בעת החרדה ולדעת כיצד להתמודד איתן ולהלחם במחשבות טורדניות המופיעות לעיתים לפני התקפי החרדה, הטיפול ההתנהגותי יכול ללמד כיצד להתמודד ולתפקד ומה לעשות כשמגיע התקף החרדה. מטפלים רבים ידריכו את המטופלים במדיטציות כמו מיינדפולנס ונשימות ואף דמיון מודרך. מיינדפולנס הוכחה מחקרית כיעילה מאוד לטיפול בדיכאון וחרדה ויש לתרגל אותה מדי יום כדי לאמן את הגוף והנפש כיצד לא לשפוט את המחשבה כטובה או רעה ואת מה שקורה כטוב או רע, וכיצד להתבונן במה שקורה לגוף ולנפש כאן ועכשיו מבלי לשפוט ולחשוש.

ביו פידבק : שיטה שמשתמשים בה רבות כדי ללמד את האדם כיצד לשלוט במה שקורה לו בגוף בעת החרדה. בשיטה זו משתמשים בחיבור למחשב, בו יכול המטופל לראות כיצד מחשבותיו ומצבו הגופני דרך הגרף שבמחשב , כמו רמות מתח, שרירים ופיזיולוגיה, בדרך זאת הוא ילמד כיצד לשלוט בתחושות ולווסת את רגשות החרדה..

מה עושים כשמגיע התקף? רעיונות וטיפים תרגול מיינדפולנס ומדיטציה. כאמור אם למדתם מיינדפולנס, מומלץ לתרגל. ניתן גם לשים מוסיקה מדיטטיבית, כדאי ומומלץ לא להיות לבד כשזה מגיע, לבקש מבן משפחה מכיל או חבר טוב לשבת אתכם.

אפליקציות שונות לעזרה עצמית יש אנשים הטוענים שקולות של חריקה של מכונת כביסה או אפילו מאוורר חורק, עוזרים להם בעת התקפים. ההתמקדות בקול מונוטני עוזרת להרגע ולהרגיע את המחשבות הטורדניות. אפשר גם לנסות לשים מוסיקה מדיטטיבית או משפטי השאה מרגיעים. בחנויות האפליקציה השונות ניתן להוריד אפליקציה בשם nois המשמיעה קולות שונים של רעש מונוטוני שניתן לבחור. קיימות עוד אפליקציות שניתן להוריד המנסות לסייע לאדם בעת התקף חרדה: משפטי השאה מרגיעים, מוסיקה מדיטטיבית, הדרכה בנשימות ועוד.

פעילות אקטיבית עם חברים תומכים קיבעו עם חבר תומך שיודע על מצבכם וצאו מהבית, עיסקו במשהו שיסיח את דעתכם, זה יכול להיות ספורט, ריקוד, התעמלות, משחק כדורגל, הליכה מהירה או ריצה. כדאי לבחור דברים שאינם פסיביים כמו צפייה בסרט שעשוי לגרום לכם שוב למחשבות אלא בפעילות אקטיבית.

ספורט: ספורט ידוע כמוריד לחצים ומתחים וחרדות. תרגול של התעמלות יומיומית לפחות כעשרים דקות כל יום, יכול להפחית משמעותית התקפי חרדה.

כתיבה אוטומטית: כתיבה אוטומטית או כמות שהיא מכונה כתיבה אינטואיטיבית, יכולה להקל מעט על המחשבות הטורדניות, כאשר הן נכתבות על הדף ונקראות אחר כך, הן פחות מאיימות מכשהן נמצאות בראש. רצוי וכדאי לשתף בכתיבה גם אדם נוסף תומך ומכיל ובכך להרגיש מעט פחות לבד עם התחוושה והחרדה.

מדיטציה ודמיון מודרך: כתבנו על מיינדפולנס בהקשר של טיפול בחרדה בטיפול קוגניטיבי התנהגותי. למעשה כל מדיטציה יכולה לעבוד וגם דמיון מודרך. יחד עם זאת המיינדפולנס היא אחת השיטות הטובות ביותר שהוכחו מחקרית לטיפול בחרדה. כדי שהשיטה תעבוד היטב, יש להתמיד בה ולתרגל אותה כל יום.

כמובן נאמר שוב: אם מדובר בחרדה קשה שאינה עוברת, הסבל כבר בלתי אפשרי, מחשבות טורדניות וקושי לתפקד, יש לפנות למיון פסיכיאטרי או לרופא הפסיכיאטר בדחיפות.

רפואה משלימה ואלטרנטיבית: רפואה משלימה יכולה בהחלט להקל ולעזור. ניתן לנסות להעזר גם בדיקור, שיאצו, ורייקי. אבל זאת עד לנקודה מסויימת. אם אתם לא מרגישים שהטיפולים עוזרים לכם ואינכם יוצאים מהחרדה ושרויים בסבל עדיין, אנא פנו לטיפול אצל רופא מומחה.
אזהרה: חשוב לדעת שבין מטפלים נפלאים וטובים, קיימים למרבה הצער גם שרלטנים בשוק זה. חלקם ינסו למכור לכם עשבים משונים במאות שקלים וחלקם יציעו לכם טיפולים של מפגש אחד או שניים בהבטחה שתוך מפגש אחד תיפטרו מהחרדה. במידה והחלטתם שאתם רוצים לנסות במקביל לדברים אחרים גם טיפול אלטרנטיבי או רפואה משלימה, כמו רפואה סינית או הומאופתיה או כל דבר אחר, אנא בידקו את הכשרתו של המטפל והמלצות.

אם אתם כבר נוטלים טיפול תרופתי, אל תתפתו לאף מטפל אלטרנטיבי המציע לכם להפסיקו בלי אישורו של הרופא המטפל בכם. מטפל אמין לעולם לא יציע לכם דבר כזה. אל תתפתו לקנות עשבי מרפא שאינכם יודעים מהם. זאת במיוחד אם אתם נוטלים תרופות נוספות. אל תקחו את הסיכון הזה ללא אישור של רופא מוסמך.

עשה ואל תעשה:
אל תתפתו לסמים ואלכוהול גם אם הם גורמים לרגיעה זמנית. אפילו סמים קלים כמו גראס יכולים לא רק להוות טריגר להתקפי חרדה ודסוציאציה, הם גם עשויים לעורר התקפים כאלו באנשים הנוטים לחרדתיות יתר, שמעולם לא היו להם התקפי חרדה לפני כן. אלכוהול יכול להגיע לשעה שעתיים אבל אז העוצמה עשויה להתחזק וההתקפים עשויים בעקבות שימוש באמצעים אלו להפוך אפילו פאתלוגיים לעיתים.
כמובן נאמר שוב: אם מדובר בחרדה קשה שאינה עוברת, הסבל כבר בלתי אפשרי, מחשבות טורדניות דה פרסונליזציה או דה ריאליזציה שאינם עוברם או חוזרים ונשנים וקושי לתפקד, יש לפנות למיון פסיכיאטרי או לרופא הפסיכיאטר בדחיפות.
חרדה היא אחת התופעות הגורמות לסבל נוראי. רבים הסובלים מחרדה ומתביישים לפנות לטיפול אבל כדאי לדעת כי יש היום מגוון נרחב של אפשרויות שונות לעזרה והקלה על הסבל וניתן באמצעים שונים גם לעזור לכם להתמודד ולהתגבר עליה. אל תסבלו לבד, פנו לטיפול ואל תוותרו לאריה ברחוב עד שילך ויקטן יהפוך לנמלה.