על החברה

"יש בי כוח" – על חוסן נפשי - ראיון עם המרפאה בעיסוק והפסיכותרפיסטית שרון שני גונן

כולנו עוברים משברים בחיים, כולנו היינו פעם באותה מערה חשוכה שלא תמיד ידענו איך לצאת ממנה. עד כמה יש לנו יכולת לייצר חוסן נפשי בעת אירוע משנה חיים או כשהנפש דואבת? עד כמה אנו יודעים ויכולים לחזק עצמנו באמצעות משאבים וכוחות שיש בתוכנו?

כתבנו כאן כבר על מודל גשר מאח"ד – גוף –שכל-רגש, מערכת אמונות, חברה, דמיון, כאשר לכל אחד מאתנו הערוצים המחזקים שלו. האם אנו מסוגלים בעת מצוקה להשתמש באחד או שניים מאותם ערוצים מחזקים בתוכנו? כיצד ניתן לפתח ערוצים מחזקים כאלה?

"כולנו מתמודדים" אומרת שרון שני גונן, מנכ"לית PIVOT - מערכת לקידום רווחה והשתתפות של אנשים במצבי פגיעות.

ראיון עם שרון שני גונן
 
מהו בעצם חוסן נפשי?
חוסן נפשי מוגדר כיכולת להיכנס למצבים קשים ולצאת מהם מחוזק, הדגש הוא לא סתם על "לצאת מהם" אלא על "לצאת מהם מחוזק", כלומר – חזק יותר ממה שנכנסת. פסיכותרפיסטית קוגניטיבית התנהגותית
 
הפסיכולוגיה החיובית מתמקדת בבניה וחיזוק התכונות והרכיבים הפנימיים, הבונים את החוזק הנפשי
 
מהם רכיבי החוסן הנפשי, איך ניתן לרכוש אותם ?
החדשות הטובות הן שאפשר לפתח ולחזק את רכיבי החוסן הנפשי! אין הסכמה גורפת בשאלה מהם בדיוק הרכיבים הללו, אך ישנה הסכמה על כמה רכיבים בולטים: תקוותיות, היכולת להודות ולהוקיר את מה שיש, אמונה, הומור ובעיקר הומור עצמי, מעגלי תמיכה חברתיים, היכולת לבקש עזרה ולהשתמש בעזרה שניתנת ועוד
 
קיימות שיטות שונות רבות וטיפולים שונים המיועדים לרכוש את רכיבי החוסן ולחזקם, מציאות מדומה או שימוש במצבים מאתגרים כמו טיפוס, צלילה, טיולים בטבע מזמנים אפשרות להתמודדות עם קושי תוך מתן דגש על רכיבי חוסן. אסכולת הפסיכולוגיה החיובית אופטימית מאוד, אנו מאמינים כי אין דבר שהוא בגדר "גזירת גורל"., שהאדם הוא מלא כוחות ויכול לבנות ולפתח כוחות חדשים בכל עת, גם בזמני משבר.
 
מה לגבי מחלה או פגיעה נפשית?
לדעתי, לא ממש משנה אם מדובר ברגישות מולדת, טריגר או אירוע משברי. כולנו הרי מתמודדים עם משהו. אנו נוהגים לכנות אנשים המתמודדים עם פגיעה נפשית מתמודדי נפש, אבל למעשה כולנו מתמודדים עם משהו. יש המתמודדים עם מצבים בריאותיים קשים או כרוניים, עם אובדן אדם קרוב, עם עוני או חוסר ביטחון – כולנו חווים פגיעות וקושי. מחלה או פגיעות נפשית או רגשית היא מצב אחד שבו אנו חווים כאב וקושי, כך שלפעמים נדמה שאין לנו מספיק כוחות ויכולות בתוכנו כדי להתמודד איתם. תפקיד המטפל בפסיכולוגיה חיובית הוא להדגיש את הכוחות הללו, להאיר אותם ולתת לאדם הזדמנויות לתרגל אותם ולהיות ער להם – כך שיהוו משאב זמין בעבורו.
 
לדוגמה רכיב "הכרת תודה". אנו יודעים כיום שכתיבה יומיומית של כמה דברים עליהם אנו יכולים להכיר תודה, עוזרים לנו לייצר חוסן נפשי ולהתמודד עם דיכאון ותחושות של עצב ויאוש. קיימות כיום אפליקציות יומיות בהן ניתן לרשום כל יום 3 דברים עליהם אנו מוקירים תודה. האפליקציה עוזרת לנו לזכור לעשות זאת, מאחר ואם נעשה זאת חד פעמית או פעם בכמה זמן, זה פחות יעיל. לא מספיק לנו יום אחד או פעם אחת לעשות זאת. עלינו לתרגל זאת לפחות יומיומית, בין 40-60 תרגולים שוב ושוב על מנת שנוכל לסלול נתיבים חדשים שיטמעו במוחנו ויהפכו להרגל להכיר תודה. כאשר לא משנה מה קורה ובאיזה מצב משברי אנחנו נמצאים, אנחנו מקפידים כל יום לזכור לכתוב 3 משפטי הכרת תודה. יומן תודה – האפליקציה לתרגול הכרת תודה: http://positvtapp.com/
 
המוח שלנו מורגל לצעוד בנתיבים קבועים. על מנת לייצר עבורו הרגלים חדשים אנו יכולים ללמד ולהוליכו בדרך חדשה. כמו באפליקציות אחרות בהן אנו יכולים לייצר ולבנות תכניות כושר גופני יומיומיות. כך בדיוק אנו יכולים לבנות ולאמץ כושר מחשבתי שונה. נכון, בתחילה זה יכול להראות מעט מודבק או אפילו מאולץ ולא תמיד אנו מרגישים שאנו מצליחים למצוא 3 דברים כאלו, זה מתסכל בתחילה ואפילו קשה, אבל לדעת ובאימון מחשבתי נכון יומיומי זה מתחיל להפוך להרגל מחשבתי חדש.
 
תוכלי לתת דוגמא להכרת תודה כזו?
כן, אתמול דיברתי עם חבר שאבל על מותה של זוגתו. הוא סיפר לי על שלושה דברים טובים שקרו לו בזמן שליווה אותה אל מותה. זהו חוסן נפשי. ההכרה שהארוע העצוב והקשה הזה מניב גם פירות טובים עבורו ובתוכו. וזהו רק רכיב אחד מהרבה מאוד רכיבים שיכולים לעזור לייצר ולחזק חוסן נפשי.
 
מהם הרכיבים שמרכיבים חוסן נפשי?
כאמור לא תמיד קיימת הסכמה גורפת– אין לנו "ועדה לחוסן נפשי" אך רכיבי החוסן מחולקים בדרך כלל לשלושה חלקים:
1. רכיבים פנימיים אישיותיים – כמו אמונה, הומור, מיקוד שליטה פנימי, סבלנות, גמישות, תפקוד אינטלקטואלי טוב, אופטימיות וכדומה
2. קשרים במשפחה – קשר חם ותומך עם בני משפחה, דגם משפחתי מובנה וברור ועוד
3. מעגלי תמיכה חברתיים וקהילתיים – תחושת מטרה ושותפות קהילתית, נגישות לשירותים קהילתיים, קיומן של דמויות חיוביות לחיקוי והזדהות וכו`
 
איך מייצרים חוסן נפשי אצל אדם בעת משבר, שאינו יכול להתמודד עם הומור או תקווה?
חשוב להדגיש כי חוסן נפשי הוא אירוע פנימי. גם ארצה מאוד לתת לך משלי, אני לא יכולה לעשות זאת בלעדייך. את חייבת להיות שותפה למאמץ.
אין לי אפשרות לצערי, לקחת אדם פסיבי, ולהזריק לו זריקת חוסן נפשי לווריד. זה לא יעבוד כמובן. את המקום של חוסן הנפשי את יכולה להפעיל מתוכך, אך אפשר לעזור לאדם במתן הזדמנות וליווי לעשות זאת.
 
הרבה אנשים מעדיפים ליטול טיפול תרופתי ולעיתים אף מוותרים על טיפול נפשי, כדרך שנראית להם אפשרית יותר כאשר אין להם כוחות. הטיפול התרופתי תובע פחות מאמץ, רצייה, הסכמה. אנחנו לוקחים כדור, משהו כימי מתרחש, ואנחנו יכולים להרגיש טוב יותר, למצוא כוחות. ההחלטה היא תמיד שלנו. היא קשורה לנחישות ורצון גדול מאוד לייצר חוסן נפשי. הדרישה בטיפול להשתתפות האדם – לרצון שלו לעזור לעצמו, היא כמובן אתגר גדול עבורנו, לעיתים קרובות המחלה שואבת מהם המון כוחות.
 
מה עושים כאשר מדובר בפגיעה, משבר או מחלה השואבים כוחות שקשה לייצר מבפנים?
אחד מהקולגות שלי אמר לי פעם: "אנחנו תמיד נלחמים על האדם שנמצא במצוקה, ונשאלת השאלה האם אנחנו נלחמים עליו או נלחמים אתו יחד?
זה בדיוק הדבר הזה שאנחנו מחפשים גם באדם במצבי מצוקה קשים ביותר: הניצוץ הקטן הזה שאנחנו יכולים למצוא ולהדליק אצלו.
אני נזכרת ששעבדתי עם אנשים בדיכאון , כל כך חיפשתי תמיד את אותו הרגע הזה, את הניצוץ הזה בתוכם שאליו ניתן להתחבר, להתעשר ולגדול.
אני מחפשת את המקום שאני מכנה נקודת ה"כן". בפיבוט אנו עושים זאת רבות. נקודת המשען אצלנו היא למצוא גם אצל אדם מיואש ונטול תקווה את נקודת ה"כן", הניצוץ הקטן שעדיין קיים בו שממנו ניתן להתחיל.
 
מרגש אותי תמיד לראות כיצד צוותי פסיכיאטריה וטיפול כל כך מחפשים את נקודת ה"כן" כמקור לתקווה והתחלה למשהו חדש. גם אם מדובר בנקודה זעירה מאוד, גם אם מדובר בנקודה אחת קטנה, אנו ננסה להגדיל ולהעצים אותה, לתת לה מקום של כבוד ולהגדיל את האור הזה עוד ועוד בחייו של האדם.
 
תוכלי לתת דוגמאות ליכולת להעצים את נקודת ה"כן"?
.אם אדם למשל אוהב ומחפש ללטף דברים רכים, אם זו נקודת ה"כן" אצלו כרגע בחייו, אנו ניתן לו ללטף דברים רכים, למשל נעטוף אותו בשמיכת פליס רכה, ניתן הזדמנות למשש חיות פרווה וללטף בעלי חיים. כשאדם נמצא במצוקה קשה כל מה שאני רוצה זה לראות שהוא מצליח להגדיל את נקודת ה"כן" שלו. העבודה היא החיפוש של מה אני כן ולא מה אני לא. כל מה שאני כן. סוג של גלימה להתעטף בה. המערכת יכולה לבנות לנו "עצמי" דרך אותה גלימה שיכולה להראות לנו ולעולם כולו כל מה שאנחנו "כן". את כל הנכסים הפנימיים שיש לנו בתוכנו. בPIVOT אנו קוראים לזה "נוסחת הרווחה" של אדם, תיבת העזרה שהוא יכול לפתוח בעת קושי ולשלוף ממנה עזרים.
 
מה קורה כשאדם בדיכאון מז`ורי למשל? איך עוזרים לאנשים במצב שבו קשה מאוד למצוא אפילו ניצוץ קטן של נקודת כן?
אכן, לאנשים במצב של דיכאון קשה – קשה מאוד למצוא את נקודת ה"כן". גם אם יחפשו 3 דברים טובים להכיר עליהם תודה, לא תמיד יצליחו למצוא. אבל בתור התחלה אפשר למצוא את הדברים הקטנים ביותר. למשל: כן לשתייה של כוס תה, כן להביט בציפור על העץ. אנו ננסה למקד את החשיבה שלהם באחוז האחד שעדיין קיים שם. זה מתחיל להניע את עצמו לבד, ההתבוננות בציפור למשל, יכולה לאפשר להם להתחיל לראות דברים נוספים שקיימים.
 
אז למה בעצם אין לנו את זה כברירת מחדל? היכולת להוקיר תודה כל יום למשל?
קשה לאנשים לתרגל את זה כשהמח אוטומטית רגיל להתבוננות מחשבתית שונה. גם אם כל האיברים שלנו בריאים לחלוטין, מספיק שאחד מהם לא בריא על מנת שהמחשבה תלך בדיוק למקום של הכאב והקושי. אפשר לדמות זאת לכדור פורח, כשהכדור מלא עופרת הוא לא יכול להתרומם. מה שאנו מנסים לעשות זה להתחיל למלא את הכדור במקום ב"לא" ב"כן" ולתת לו להתחיל לפרוח לאט.
 
וזה עובד? 
מחקרים מראים שהפסיכולוגיה החיובית אכן עובדת היטב. אבל צריך להתאמן, לעבוד. אם ניקח למשל פעילות גופנית, אנשים שרק התחילו להתעמל יכולים להרגיש שזה מאוד קשה, שזה תובעני ותובע מאמץ, אנחנו עוזרים לאדם לתרגל גם במידה וזה כרוך במאמץ לא פשוט בתחילה. גם אם מדובר רק בשלוש דקות בתחילה, אנחנו נתאמן 3 דקות ביצירת חוסן נפשי, בעניין הזה אין ויתור ואין מעקף.
שרון שני גונן פסיכותרפיסטית קוגניטיבית התנהגותית, מרפאה בעיסוק
מנכ"לית פיבוט קידום בריאות בפשטות בע"מ http://www.pivot.org.il
 
קישורים:
האפליקציה שתגרום לכם לראות את חצי הכוס המלאה של החיים  
 
 על חוסן נפשי, מתוך עבודת התזה של שרון שני גונן:
המונח "חוסן נפשי" או "חוסנה", דומה במקצת למרק עוף. ההגיון הבריא, המסורת והרפואה העממית גורסים שהוא מועיל ועוזר בריפוי מגוון מצבים, משפעת ועד לב שבור, אך רק בעשור האחרון החל המדע לבדוק ביסודיות האם באמת ניתן להוכיח טענות אלה באמצעים מדעיים.
חוסן נפשי (Resilience) או חוסנה (Resiliency) הוא אותה איכות חמקמקה, המתארת את יכלתו של הפרט להתמודד עם שינויים משברים ולחץ בדרך בריאה ובונה Connor & Davidson, 2003)), או להיות עמידים (Invulnerable) בפניהם (Garmezy,1985,Rutter,1990) ולצאת מהם מחוזקים ((Catalano, Berglund, Ryan et al. 2002a.
חוסנה היא תהליך הסתגלות דינאמי, אשר בו מתרחשת אינטראקציה בין סיכון - לתהליכים מגינים הפועלים למיתון השפעתם של ארועי חיים מגוונים ( Olsson, Bond, Burns et al. 2003; Rutter, 1985, 1990).
מרבית האנשים נחשפים במהלך חייהם לפחות לארוע מאיים או מסכן חיים, אך נבדלים אלה מאלה באופן התגובה שלהם לאותו ארוע; יש שיחוו מצוקה קשה ויש שיחוו קושי מתון (Ozer et al, 2003) אך לדברי בוננו (Bonanno, 2004) מרבית האנשים יתמודדו עם אירועים טראומטים באופן מתאים ומסתגל, מבלי לגלות כל הפרעה ניכרת, כלומר – יתמודדו תוך גילוי חוסן נפשי.
אנשים בעלי חוסן נפשי משתמשים בכישורי ומשאבי התמודדות המאפשרים להם להתמודד ביעילות עם לחץ. החוסן הנפשי מתפתח כאשר ישנה אינטראקציה בין הפרט ולחץ ((Blum, 1998a. בין תוצאותיו העקריות של חוסן נפשי טוב נמנים: תבניות של התנהגות מסתגלת למרות סיכון (Olsson et al., 2003) בריאות נפשית טובה, מסוגלות חברתית ויכולת תפקודית. כדי לציין שקיים אצל הפרט חוסן נפשי, יש להסיק לגבי חייו שתי מסקנות עיקריות, האחת היא שהפרט מתפקד כשורה כעת, והאחרת היא שהפרט חווה בעבר או חווה כעת סיכון או מצוקה משמעותיים שהצריכו התמודדות Masten & Coatsworth ,1998)). גם Agaibi & Wilson (2005) מציינים כי המונח חוסן נפשי מציין דפוסים של התאמה חיובית והסתגלות של הפרט, למרות קיומם של מצבי סיכון ומצוקה משמעותית. דוגמאות למצוקה כזו יכולות להיות חיי עוני, חשיפה לאלימות, מלחמה או מות הורה. לדבריהם, חוסן נפשי הוא אוסף של נטיות התנהגותיות, המאפשרות לאדם להסתגל ללחץ, להתאושש מטראומה ולהיות חסין בפני מצוקה.
חוקרים מחלקים את מאפייני החוסן הנפשי למאפיינים אישיותיים כמו רוחניות, כישורים חברתיים חיוביים ומסוגלות עצמית; מאפיינים משפחתיים וחברתיים, כמו יכולת התקשרות עם הורה או מטפל ומאפיינים סביבתיים כמו מעורבות בקהילה, נגישות לשירותי בריאות ונוכחותם של מבוגרים אכפתיים (Blum, 1998b; Germezy, 1985).
דרך נוספת לחלוקת מושג החוסן היא חלוקתו ל"גורמים מגינים" (protective factors) . גורמים מגינים ממתנים את השפעתם של אירועים מעוררי לחץ או מצוקה, ומאפשרים הסתגלות חיובית של האדם לאחר אירוע שבו חווה לחץ, מצוקה או טראומה .(Masten, 1994) וורנר וגרמזי (Warner, 1995 ; Germezy, 1993) חילקו את הגורמים המגינים, המרכיבים את החוסן הנפשי לשלוש קטיגוריות עיקריות :(1) גורמים אישיותיים ופנימיים של הפרט - הכוללים בין השאר; תפקוד אינטלקטואלי גבוה (Brewin et al. 2000; Garmezy, 1981; Werner & Smith, 1982), ויסות רגשי (Schwartz & Proctor, 2000) מיקוד שליטה פנימי, טמפרמנט נוח, אמונה דתית (Garmezy, 1981; Werner & Smith, 1982) תחושת מחויבות(Kobasa, 1979), סבלנות (Lyons, 1991) ,אופטימיות, אמונה(Connor & Davidson, 2003), חוש הומור, יכולת להסתגל אל מול שינויים, אמונה במסוגלות עצמית, דפוסי התקשרות בטוחים, הערכה עצמית גבוהה,ביטחון עצמי, אסטרטגיות התמודדות אקטיביות(Rutter, 1985), גמישות (Bonanno, Papa,; Garmezy, 1981; Werner & Smith, 1982), חוסן של האגו (Agaibi & Wilson, 2005; Felsman & Vaillant, 1982) ואלטרואיזם. (2) קשרים במשפחה הקשורים לחיבה ותמיכה הכוללים בין השאר; לכידות משפחתית (Rutter, 1985), תפיסת ההורים כמסוגלים (Masten et al., 1999) יחסים חיוביים בין ועם ההורים (Werner & Smith, 1982), מספר ילדים קטן במשפחה, גורם מטפל בנוסף לזוג ההורים, מבניות וחוקיות במסגרת התא המשפחתי
(3) מערכת תמיכה חיצונית-סביבתית, אשר כוללת; תמיכה חברתית, קשרים חברתיים חזקים, מעורבות חברתית גבוהה (Werner & Smith, 1982), מטרות קולקטיביות (Rutter, 1985) וקיום מערכת יחסים קבועה ומתמשכת עם דמות בוגרת, המהווה מודל להתייחסות וחיקוי1996). (Rak & Patterson,.
שורשיה של תאוריית החוסנה החלו כנראה ב- 1955, במאמרה של איימי וורנר ((Warner,1992 "סיכון, חוסנה והחלמה: פרספקטיבות העולות ממחקר אורך בקוואי", שהתמקד בילדים שהצליחו לנהל חיים מוצלחים למרות קשיים סביבתיים ולחצים משמעותיים במהלך שנות ילדותם. במהלך שנות השבעים, החלו חוקרים שונים לנהל מחקרי אורך דומים לגבי ילדים שגדלו באיזורים עירוניים קשים ו/או שהוריהם היו חולי נפש, אלכוהוליסטים או מתעללים. (Bernard, 1996), כתוצאה ממחקרים אלה, עלה מושג החוסן כדרך לתאר את היכולת להתגבר על קשיים וגורמי סיכון באמצעות חוללות עצמית Self Efficacy)).
התהליך, שהחל כדרך לתאר את הבלתי רגיל, גרם לגילוי כוחו של הרגיל, להבנה שחוסן נפשי אינו תולדה של איכויות נדירות ומיוחדות, אלא הוא "הקסם הרגיל של משאביו היומיומיים והשגרתיים של האדם, המצויים בתודעתם, מוחם וגופם של ילדים, במשפחותיהם, במערכות היחסים שלהם ובקהילותיהם" Masten, In Bernard, 2004 P. 5)). חלק מהתובנות החשובות שעלו ממחקרי אורך שונים, היו כי לא ניתן להסיר או לתקן את שלל גורמי הסיכון אליהם חשופים ילדים, וכי הגישות המתמקדות בבעיות קידמו תיוג וחוסר אונים, לעומת ההתמקדות בחוסן, המאפשרת לאנשים המנסים לעזור לילדים אלה, לעשות מה שהם יכולים לעשות, ככל יכולתם, לבנות יכולות במקום להתמקד במה שאינם יכולים לשנות (Louis, 1997).
במהלך המחקרים, זוהו מאפיינים אישיותיים וגורמים שהיו אחידים ויציבים ללא קשר למוצא אתני ותרבותי, מין, גאוגרפיה וזמן; ביניהם: מסוגלות חברתית, כישורי פתרון בעיות, אוטונומיה ותחושת מטרה.
Warner & Smith, 1992, 2001) ).
ברנרד ((Bernard, 2004 מוסיפה, כי על פי המחקר בתחום החוסן, ניתן לראות כי בכוחם של גורמים מגינים ומסייעים במקום אחד, לפצות על סיכונים וקשיים שעלולים להמצא במקום אחר, כך לדוגמה, מערכת יחסים משמעותית אחת יכולה להיות מספיקה כדי להגביר חוסנה ולאפשר לילד מגוון של מערכות יחסים תקינות בבגרותו - למרות שהיה חשוף להורות לא מיטיבה. ילד בעל חוסן נפשי מתואר בספרות כמי שעובד טוב, משחק טוב, אוהב טוב ומצפה לטוב Germezy, 1974; Warner & Smith, 1982) ).
בשני העשורים האחרונים, החל המחקר להתמקד בגישות מניעתיות, במקום בגישות רמדיאליות – שתפקידן לתקן קשיים וחוליים, במיוחד בכל הנוגע לילדים, נוער ומבוגרים צעירים ((Catalano et al., 2002a. במסגרת מיקוד זה, החל מושג החוסן, על מרכיביו, להיחקר באופן משמעותי בעשור האחרון, בחיפוש אחר גורמים מגינים ומאפשרי תפקוד בעולם המודרני מרובה הלחצים. מכיוון שרק בשנים האחרונות החל מושג החוסן להחקר באופן משמעותי, המדע עדיין עוסק בנסיונות להגדרתו ובויכוח על מהותו המדוייקת. מדענים עדיין דנים באם חוסן נפשי הוא מושג סופי, סטטי, מקדמי – המהווה תכונה של האדם ותנאי יסוד לאופן שבו הוא מתמודד עם משברים - כפי שגורסים גלנץ וג`ונסון (Glantz & Johnson, 1999) וכן קונור ודייוידסון (Connor & Davidson, 2003), או שמדובר ביכולתו של אדם לשוב לתפקוד תקין לאחר משבר, כפי שמציע גרמזי (Garmezy,1985).
ויכוח נוסף נוגע לקריטריונים למדידת חוסן נפשי. האם מספיק שהאדם שרד את המשבר ללא פתולוגיה בולטת? (Schaeffer & Moos, 1992) או שמא עלינו לראות צמיחה והתפתחות בעקבות המשבר, שרק הם יהוו את ההוכחה הניצחת לקיומו של חוסן נפשי?
מספר חוקרים תומכים בגישה כי חוסן נפשי הוא משאב מתהווה; קפלן (Kaplan ,1999) וכן זימרמן וארקונומר Zimmerman & Arunkumar,1994) ), גורסים כי החוסן הנפשי אינו מולד, אלא תכונה ההולכת ומתפתחת אצל האדם כתוצאה מסך נסיון חייו.
עם זאת, חוסן נפשי אינו מקנה חסינות מוחלטת מפני פגיעות, כפי שמערכת חיסונית טובה אינה מקנה חסינות מוחלטת מפני מחלות. מייקנבאום Michenbaum, 2005) מדגיש כי לכל אדם ישנן רמות שונות של חוסן נפשי בתחומים שונים בחייו. כך יתכן שלאדם אחד יש חוסן בעבודתו ובניהול הכספים שלו, אך לא בתחום הקשיים הבריאותיים וכד`. בנוסף, מדגיש רבינוביץ` (2005), כי חוסן נפשי אינו תכונה או איכות קבועה של האדם, הוא יכול להשתנות בהתאם לשינויים של מצבי הדחק ובהתאם לנסיבות. מנגנון הפעולה של החוסן הנפשי משנה את תגובתו של האדם בהתאם לאינטראקציה הנוצרת בין גורם הדחק לגורם החוסן. מכאן, שכדי שתתאפשר לאדם תגובת חוסן טובה והתנהגות מסתגלת לנוכח משבר, צריכה להיות התאמה טובה בין גורם הדחק והמצוקה ומאפייני החוסן של האדם (Rutter, 1987).
היבט נוסף של חוסן נפשי במבוגרים הוא יכולתו של אדם שנחשף לאירוע מאיים או מסכן חיים, לשמור על רמות תפקוד נפשיות וגופניות יציבות יחסית - וכן לשמור על איזון קבוע ויציב. חשוב לציין עוד, כי חוסן נפשי הנו יותר מההעדר הפשוט של חולי נפשי אצל האדם. האדם בעל החוסן הנפשי שיחווה אירוע מאיים או טראומטי, יכול לחוות הפרעה זמנית בתפקודו הרגיל, אך בדרך כלל יפגין תפקוד בריא ויציב לאורך זמן - וכן יוכל לבטא התנסויות ורגשות חיוביים. (Bonanno, 2004; Bonanno et al , 2001) . חשוב לציין, כי מעבר לאפקט ההגנה של גורמים מגינים, יש בהם פוטנציאל ואפשרות להביא לצמיחה אצל הפרט; כלומר, לחוות את האירוע הטראומטי באופן חיובי ולהביא להתפתחותו של האדם אל מעבר לרמת התפקוד הנפשי הנוכחית שלו (רבינוביץ, 2005Connor, 2006 ;).
בניגוד למחשבה הרווחת, מרבית האנשים הנחשפים לאלימות, אבדן וסכנת חיים, מפגינים תפקוד בריא ותקין, בדומה לתפקוד המזוהה עם המושג "חוסן נפשי". נראה, אם כן, כי חוסן נפשי הוא תופעה רווחת ושכיחה, המעידה על התאמה והסתגלות טובים של האדם, ללא חולי נפשי או תגובות אבל מאוחרות(Bonanno, 2004) . דוגמה ליכולתו של החוסן הנפשי להועיל בעיבוד אירוע קשה, מביא בוננו(Bonanno, 2004) בנוגע לחוויות של אובדן ושכול; מחקרים מראים כי רבים מן האנשים החווים אבל בעקבות אירוע שלילי או טראומטי, מפגינים תגובות, אבל מועטות - אם בכלל. לדברי בוננו, אנשים אלו אינם קרים או חסרי רגשות, אלא מסוגלים להיעזר ולהשתמש בחוסנם הנפשי. מחקרים אלו מראים כי קרוב ל-50% מן הנבדקים חוו רמות דיכאון נמוכות, טרום אירוע האובדן ולאורך 18 חודשים של תקופת האבל והשכול. לעומת זאת, אותם נבדקים הפגינו רמות גבוהות במספר מדדים קודמי- שכול, אשר מצביעים על יכולת התאמה טובה לאובדן, לדוגמה; קבלה של מוות, אמונה בעולם צודק ותמיכה אינסטרומנטאלית. נראה כי אנשים עם חוסן נפשי חווים אירועי אובדן ושכול באופן ארעי, ללא הפרעה ופגיעה ביכולתם להמשיך לתפקד בתחומי חיים אחרים - כולל היכולת לחוות רגש חיובי .(Bonanno, 2004, Bonanno et al., 2002)
מושג חשוב נוסף הנוגע לחוסן הוא Hardiness, שהוצע על ידי קובסה ועמיתיו (Kobasa et al., 1982) כמאפיין אישיותי המאפשר לאדם לבלום את תוצאותיהם השליליות של אירועי לחץ קיצוניים.מושג ה - hardiness כולל בתוכו את היכולת להתמיד במציאת משמעות לחיים, את האמונה שהפרט יכול להשפיע על סביבתו ועל תוצאותיהם של אירועים - ואת האמונה שהאדם יכול ללמוד ולצמוח כתוצאה מניסיון חיים חיובי ושלילי כאחד. מדד נוסף הקשור ליכולת עמידה במצבי לחץ, קשור למאפיינים בעלי הקשר חברתי שלילי כמו הצורך בהאדרה עצמית .(self- Enhancement) למרות שמאפיין זה נמצא קשור להתמודדות יעילה יותר, הוא קשור בין היתר לרמות גבוהות של נרקיסיזם ומעורר התרשמויות שליליות של הזולת - בשל המוסכמות החברתיות הקשורות בו. יכולת תפקוד טובה נמצאה קשורה גם לדפוס של הדחקה .(Repressive coping) התמודדות שכזו, המתבצעת באמצעות הימנעות ממחשבות, רגשות וזיכרונות בלתי נעימים, יכולה לפעול גם באמצעות ממנגנון רגשי דוגמת דיסוציאציות (התנתקויות) רגשיות. דפוס התמודדות כזה, נחשב מסתגל ויעיל כאשר מדובר בחשיפה לאירועים הכוללים מצוקה קיצונית - כדוגמת התעללות מינית. לבסוף, שימוש ברגש חיובי וצחוק הנו דרך נוספת שלביטוי לחוסן נפשי. רגשות חיוביים יכולים להפחית רמות של מצוקה, לבטל רגשות שליליים ולחזק מגע, קשר ותמיכה מסביבתו החברתית של האדם (Bonanno, 2004; Seligman, 2002) .
מחקרים העוסקים בהתמודדות, מצאו כי הסתגלות והתמודדות מוצלחת לאירועי חיים טראומטיים ומצוקה נפשית, נקבעת על פי מידת הגמישות בשימוש בדפוסי ההתמודדות, כלומר, ביכולת לבחור את דפוס ההתמודדות המתאים למצב הלחץ שלפנינו .(Bonanno et al., 2004)
 
 הכותבת/עורכת שיר שוורץ מנחת סדנאות כתיבה יצירתית טיפולית. עובדת בקידום פרויקטים שיקומיים המתמחה במתן שירותי שיקום למתמודדים עם מחלות נפש סכיזופרניה, מאניה דיפרסיה, דיכאון, OCD, הפרעה דיסוציאטיבית, הפרעה דו קוטבית. shir-schwartz.com
חזרה ל->
מאמרים שיכולים לעניין אותך:

"מתאים לך ללכת לסרט אחי"?

"לא עזבו, אין לי חשק - מאז ה - 7 באוקטובר אין לי חשק.

סטנד אפ? הצחקתם אותי

סתם לשבת לקפה? הקפה יהיה מר



זוהי שיחה די שגרתית בימים אלו. אמנם חלק מהאנשים עדיין מבלים, אבל תחושות של חוסר חשק אנהדוניה פשטה בעם מאז ה - 7 באוקטובר.


מה פתאום שאלך להופעה, כשיש שבויים

מה פתאום שאשב לבלות כשיש נרצחים


ראה מידע נוסף..

ימים קשים עוברים עלינו כעת. ימי אופל שלא חווינו מעולם קודם. לא רק הניצולים והחטופים סובלים כעת, אנחנו כולנו חווים הלם, פחד ואפילו אשמה. מהי אשמת השורד?


ראה מידע נוסף..
פוסטים שיכולים לעניין אותך:

אני מסירה את הכובע בפני אותה אישה מבוגרת וכפופה הפוסעת באיטיות ברחוב. ידה הימנית תומכת בגבה להקל את עומס וזרמי כאב פריצת דיסק, אצבעות ידה השנייה מאדימות מכובד משקל של שקיות הפלסטיק העמוסות מזון בדרכה לתחנת האוטובוס להביא אוכל לבני משפחתה.


ראה מידע נוסף..
***