על החברה
יצירת קשר
קוד אבטחה:

בריאות הנפש והקהילה הגאה

מחקרים רבים נעשו על נושא בריאות הנפש בקרב אנשים בקהילה הגאה. הממצאים מגלים כי הם חווים קשיים אישיים לא רק ברמת הקושי להתמודד עם הזהות המינית, אלא גם בהתמודדות עם קשיים נפשיים.

אמנם עשינו כמה צעדים קדימה בשנים האחרונות, מצעדי גאווה צבעוניים ברחובות, יציאה של הרבה חברים הקהילה החוצה מהארון, ונכונות גדולה יותר לקבל את ה שאינו נורמטיבי בעיני האחר, החברה והתרבות בה אנו חיים, אבל הדרך לקבלה והכרה חברתית בבחירה שהינה אישית מאוד, פרטית וזוגית, בחירה בפרטנר או בן זוג מאותו מין, עדיין ארוכה.



מחקרים רבים שנעשו לפי BMC Psychiatry גילו כי קיים סיכון הולך וגובר למקרים רבים של דיכאון, חרדה ואף סיכון לאובדנות בקהילה הגאה ובקרב המתמודדים גם עם שאלות אישיות על עצמם בהקשר של זהות ומשיכה מינית.


האם אכן קיים קשר בין זהות מינית לקשיים נפשיים?


מחקר שנערך בבריטניה מצא כי קיימת שכיחות גבוהה

בבריטניה, יותר של בריאות נפשית לקויה ורווחה נמוכה בקהילה הגאה.

מ-12 סקרי בריאות אוכלוסייה, הצליחו להראות שלסביות, הומואים, ביסקסואלים ו`אחרים` מזוהים (לא הטרוסקסואלים) היו בסבירות גבוהה פי שניים לדווח על תסמינים של בריאות נפשית לקויה (כלומר חרדה, דיכאון) מאשר מבוגרים הטרוסקסואלים. תוצאה זו הייתה פחות חזקה בקרב משתתפות \

הסיכונים היחסיים הנמוכים ביותר נראו באמצע החיים, כאשר הסיכון המוגבר הוא החזק ביותר בקרב מבוגרים צעירים שאינם הטרוסקסואלים והגבוה ביותר עבור מבוגרים שאינם הטרוסקסואלים. בסך הכל, למבוגרים דו-מיניים (לעומת הטרוסקסואלים) היה הסיכון הגבוה ביותר לעמוד בסף לתסמינים מופרעים.\


אחד ההסברים לכך, לפי מחקר עליו מדווח ה jamanetwork - הוא כי חברי הקהילה הגאה חשופים ללחצים שונים כמו גם ליחס המופובי בקרב התרבות החברתית אליה הם אמורים להשתייך. אחד ההיבטים שנבדקו במחקר היה שאלת הקשר בין מצב סוציואקונומי, חד הוריות, קונפליקט הורי, או אף היסטוריה משפחתית שחבויות בתוכה, יכולת תפקוד משפחתית, התמכרות הורה לאלכוהול,


השיח על טיפולי המרה


השיח על טיפולי המרה, לא היטיב עם מי שהתמודדו עם קשיים בזהות המינית. המסר החברתי שיצא משיח מהסוג הזה היה: אתם פגומים ולא ראויים לחיות כמות שאתם. מסר שבהחלט, יכול לייצר דיכאון, חרדה וקשיים בקבלת הזהות העצמית.


ב-1975 ,איגוד הפסיכולוגים האמריקאים (Association Psychological American ,APA (אימץ החלטה מצהירה כי "הומוסקסואליות כשלעצמה אינה מעידה על פגיעה בשיפוט, ביציבות, באמינות או ככלל ביכולות חברתיות או תעסוקתיות

לאחר דיון קפדני בהחלטה של איגוד הפסיכיאטרים האמריקאים להוריד את ההומוסקסואליות מרשימת ההפרעות הנפשיות.




"אין קשר בין נטיה מינית לחוויות או אירועי חיים גם אם מדובר באירועים חריגים בילדות או בבגרות", כך לדברי רחל (שם בדוי) בת 20, דו מינית, לפני שירות לאומי. .


" המצב הנפשי הקשה שחלק האוכלוסיה הלהטבית עוברים, קשורה לדעתי בעיקר לנושא הסטיגמה. והדיכוי החברתי.

אמנם מורגשת התקדמות בנושא, אבל אנחנו עדיין חווים דיכוי ולכן נוצר דיכוי קהילתי. דיכוי של קהילה שלמה ודיכוי של האדם עצמו"

.

האם את עצמך חווה קשיים נפשיים?


כן. בעיקר ברובד של חרדה מוכללת,. פחות דיכאון שנמשך לאורך זמן, אבל כן רגשות עוצמתיים של עצב יכולים להמשך יום או יומיים. בנוסף לכך, הייתי צריכה להתמודד עם שאלות כמו "מי אני", "מה אני, אני לסבית או סטרייטית"? או בי?

התחושה שלי הייתה של בושה גדולה".



למה?

אני מודעת לכך שלא כל האנשים בסביבה שלי ובתרבות שממנה אני באה, יקבלו אותי אבל זה קשה. למרות כל השינויים בשנים האחרונות עדיין קשה לאנשים להבין ולקבל מגדר או זהות מינית שונה הם עדיין נרתעים. חלקם לא אוהב את הקהילה הגאה, מה שמקשה עלי לצאת מהארון להודות שזו מה שאני. ולהיות אני.



האם יש קשר בין מצב נפשי לזהות מינית של אדם?

כאשר נוצר דיכוי אצל האדם והוא מרגיש העדר שייכות חברתית. מרגיש חריג, מרגיש שהחברה לא מקבלת אותו כמות שהוא, נוצרים כל מיני קשיים נפשיים כמו דיכאון, חרדה, חרדה חברתית.


העובדה היא שלמרות הכל החברה עדיין לא מצליחה לקבל אותנו, אז אנו מוצאים דרכים אחרות או שפשוט מרימים ידיים אם אין כוחו ולא רוצים להתמודד עם זה יותר.


האם יש קשר בין סטיגמה חברתית למצבו הנפשי "של אדם נטיותיו המיניות אינן תואמות את אג`נדה ונורמטיביות חברתית?


כן. בהחלט. אני מאמינה שאם הסביבה תקבל אותנו, נרגיש יותר טוב, נהיה יותר שמחים. הסטיגמה מייצרת אצלנו הרבה קשיים נפשיים. דיכאון, אי קבלה עצמית., חרדה, גם "דיספוריה מגדרית" לדעתי קשורה לנושא. ככל שיקבלו אותנו פחות, כך הקשיים הנפשיים שלנו יהיו גדולים יותר ויהיה לנו קשה לקבל את עצמנו כמו שאנחנו. לדעתי הסביבה היא גורם מס 1 המשפיע על היכולת של אדם לקבלה עצמית. התחושה של קבוצת שייכות נוטעת כוחות עוזרת להתמודד.



ושאלת מיליון דולר, ממה נובעת הומוסקסואליות לדעתך?


דעתי האישית היא שמדובר במשהו ביולוגי שכלל אינו הפרעה.

הומוסקסואליות זה משהו ביולוגי לדעתי. הומוסקסואליות נמצאת גם בהרבה זנים של בעלי חיים, כלבים, חתולים. הרבה מאוד יונקים. משיכה למין הנגדי או למין שלך, היא משהו מולד. כמו להיוולד עם עיניים חומות או ירוקות. וזה כאמור לא קיים רק אצל המין האנושי, מה שכן קיים רק אצל המין האנושי, זו השיפוטיות והביקורת כלפי מי שחורג הנורמטיביות שהחברה מכתיבה.


נערכו מחקרים, שטענו ל קשר בין חוויות ילדות לא לזהות המינית, האם יש לך דעה בנושא?


אין לזה שום קשר לדעתי לזהות המינית שלי למי שאני בוחרת לצאת איתו או איתה. למי שאני נמשכת אליו. אני עצמי דיברתי עם המון חברים על כך, ולא מצאתי קשר או הוכחה לטענה הזו. מה שכן, זה נכון שהנטיה המינית הייתה ידועה לי עוד מילדות



איך גילית את זה?



לא גיליתי. אבל בדיעבד, אבל בהסתכלות אחורה, ידעתי. לא הכרתי אמנם את המושגים. אבל הרגשתי כל חיי, כילדה זה לא תורגם למשיכה מינית, אלא לקראשים קצרים שהיו לי כלפי נשים והתאהבויות קצרות. כשהייתי ילדה, היו לי לשל פנטזיות להתחתן עם מישהי שחשבתי שהיא מאוד יפה.


והיום?


היום אני כבר כן יכולה להסתכל על גברים גם, ולחשוב שגבר מסויים מושך או יפה בעיני, אבל אני מגלה בדיעבד שכמעט כל ילדותי, המחשבות היו על נשים.


גיליתי שאני בי בגיל 13, כשהבנתי מה זה המושג. ברגע שהבנתי את המושג, ידעתי שזו אני


איך זה גורם להרגיש כשגילית את זה על עצמך?


הכי טוב בעולם הרגשתי שאני סוף סוף מוצאת את הזהות האמיתית שלי.


עם איזה קשיים נפשיים את מתמודדת עדייןי?


קיימים מצבים של עצב גדול, חרדה, אבל למדתי כבר לקבל את מי שאני. את הנפש והזהות המגדרית שלי.


אז בעצם הסטיגמה לדעתך מייצרת את הקושי של צעירים לקבל את עצמם?

כן. הסטיגמה יכולה לייצר אצל אנשים שרק עכשיו למדו על הזהות המינית שלהם מצבים מאוד קשים. הם עשויים לחוות אלימות קשה בבית הספר רק בגלל הזהות המינית שלהם.


גם מבוגרים חווים את זה, אם יש להם בן או בת זוג קבוע והם רוצים לצאת מהארון, ,להציג אותו לחברים או למשפחה, אם החברה מסביבם אינה תומכת ומקבלת את הזוגיות שלהם, הקושי הוא עצום. טרנסג`נדרים חווים את זה ממש על בסיס יומי יותר מאחרים בקהילה.



למה?


לטרנסג`נדרים יש סיכון לחוות קשיים נפשיים יותר גדולים מאלו של אחרים בקהילה הגאה, לא מקבלים אותם.. החברה מפחדת מהם. לא מבינה אותם. תופסת אותם כסוטים, מרושעים, שליחים של השטן אפילו.


איך ניתן לדעתך לעזור למי שחווה גם סטיגמה וגם קשיים נפשיים על רקע תחושות חריגות?


זה די פשוט. צריך להקצות יותר משאבים לקהילה הגאה, יותר אפשרויות למתן טיפול מקצועי ונפשי וחיזוק חברתי ותדמיתי.

יש לחשוב על גורמים מסייעים ומשאבים שיכולים לעזור לקהילה הגאה להתמודד עם הקשיים החברתיים ועם אלימות, הומופוביה וטרנספוביה שהם חווים כל הזמן. .


. אני שוב מזכירה את כל זני החיות שנמשכים מזדווגים עם בני אותו המין ורק בני אדם פיתחו הומופוביה. לכל שאר זני החיות אין את השיפוטיות שהתפתחה אצל בני האדם.וכלב או זאב, לא יוצא או נודה מעדר אי פעם בגלל זה.




מה לגבי אנשים שעברו טראומה בילדותם? קיימים מחקרים העוסקים בשאלה האם קיים קשר כזה


אני לא בטוחה שזה קשור. אני מכירה נשים שגם לאחר התעללות מינית קשה שחוו מגבר או להפך, והן עדיין סטרייטיות. יש מחקרים לכאן ולכאן

לדעתי הקשיים הנפשיים שלנו לא נובעים מטראומת ילדות אלא הסטיגמה העצמית שלנו נובעת מבורות וסטיגמה חברתית.

בעבר סומנו מי שהמגדר או הזהות המינית שלהם שונה משל הרוב, כבעלי הפרעה או מחלה. הDSM הוציא הגדרה או אבחנה זו מספר האבחנות. מהי תפיסתך בנושא?


זהות מינית כפי שכבר כתבתי, היא לדעתי ביולוגית ומולדת. אפשר להתמודד איתה ועם הקשיים תחושת החריגות בעיקר כשנמצאים בקהילה שיש בה תחושת שייכות, קבלה, הזדהות.


הרבה יותר קל להתמודד עם תחושת השונות והתגיות שהחברה מנסה להדביק על אדם בתוך קהילה שיכולה להבין את הקושי, הכאב והתסכול, כמו הקהילה הגאה.


ביבליוגרפיה:

https://bmcpsychiatry-biomedcentral-com.translate.goog/articles/10.1186/s12888-016-0767-z?_x_tr_sl=auto&_x_tr_tl=iw&_x_tr_hl=iw&_x_tr_pto=wapp

https://shrink-friendly.co.il/homophobia-and-mental-health/




https://jamanetwork-com.translate.goog/journals/jamapsychiatry/fullarticle/205418?_x_tr_sl=auto&_x_tr_tl=iw&_x_tr_hl=iw&_x_tr_pto=wapp#25786104



הכותבת/עורכת שיר שוורץ

עובדת קידום פרויקטים שיקומיים

מנחה סדנאות כתיבה טיפולית, סשנים פרטיים בכתיבה וכלים השלכתיים

https://shir-schwartz.com/


חזרה ל->
מאמרים שיכולים לעניין אותך:

"מתאים לך ללכת לסרט אחי"?

"לא עזבו, אין לי חשק - מאז ה - 7 באוקטובר אין לי חשק.

סטנד אפ? הצחקתם אותי

סתם לשבת לקפה? הקפה יהיה מר



זוהי שיחה די שגרתית בימים אלו. אמנם חלק מהאנשים עדיין מבלים, אבל תחושות של חוסר חשק אנהדוניה פשטה בעם מאז ה - 7 באוקטובר.


מה פתאום שאלך להופעה, כשיש שבויים

מה פתאום שאשב לבלות כשיש נרצחים


ראה מידע נוסף..

ימים קשים עוברים עלינו כעת. ימי אופל שלא חווינו מעולם קודם. לא רק הניצולים והחטופים סובלים כעת, אנחנו כולנו חווים הלם, פחד ואפילו אשמה. מהי אשמת השורד?


ראה מידע נוסף..
פוסטים שיכולים לעניין אותך:

אני מסירה את הכובע בפני אותה אישה מבוגרת וכפופה הפוסעת באיטיות ברחוב. ידה הימנית תומכת בגבה להקל את עומס וזרמי כאב פריצת דיסק, אצבעות ידה השנייה מאדימות מכובד משקל של שקיות הפלסטיק העמוסות מזון בדרכה לתחנת האוטובוס להביא אוכל לבני משפחתה.


ראה מידע נוסף..

ראיון עם רותם פאר, מייסדת עמותת לנפ"ש

ומחברת הספר "בית משוגעים"


את השם רותם פאר שמעתי לראשונה כשהצטרפתי לקהילה שהיא מנהלת בפייסבוק. קהילה גדולה שמונה אלפי אנשים שהמשותף לכולם היא ההתמודדות הנפשית עם מחלת נפש. אנשים כותבים ומבקשים תמיכה, ומקבלים המון הכלה וכוחות מחברים מתמודדים אחרים. לקהילה קראה רותם "לוחמי נפש", ביטוי המבקש לשנות את הסמנטיקה של מתמודדי הנפש לנרטיב שונה לגמרי של גבורה אמיתית בהתמודדות עם מחלה נפשית.



ראה מידע נוסף..
***