על החברה
יצירת קשר
קוד אבטחה:

אל תסכמו אותי בויקיפדיה

לא פעם ולא פעמיים נתקלתי במשתתפים מבולבלים מקבוצות הפייסבוק שאינן תמיד מקצועיות


"מה יש לילד שלי" הם תובעים לדעת. הוא אמר פעם ששמע קולות אחרי עישון, הוא מסתגר בחדר. הוא בירידה קוגניטיבית. האם הוא סכיזופרן?



מי יש לבעלי התמרמרה אחרת, הוא כל הזמן מקלל, משפיל אותי ולפעמים גם מכה ואז כשאני רוצה לעזוב הוא מתייפח ונשבע שלא יחזור על ההתנהגות הזו. האם הוא נרקיסיסט?


מה קרה לאחותי? היא רצתה. כמעט לא אוכלת מאז שהכלב שלה נפטר. האם היא לקתה באנורקסיה.


לרובנו יש נטיה לאבחן. במיוחד כשאין לנו מושג מה קרה לחברים, הורים או אחים שלנו.

הורה שלקה בדמנציה עלול להיות מאובחן בסכיזופרניה, נערה קצת עצובה שהשילה מעט ממשקלה עלולה להיות מאובחנת על ידי קרוביה באנורקסיה.


ייתכן ובחלק מהאבחנות קלענו, אבל מה הנזק שאנו עושים לאלו שהחלטנו בעצמו לתת להם שם וסטיגמה מבלי להתייעץ עם רופא?


מרשה לינדהן מי שיצרה את טיפול ה DBT אובחנה בתחילה עם סכיזופרניה. מזהו באבחנה הזו לא נראה לה נכון והיא החליפה אותה (כן בעצמה* להפרעת אישיות גבולית )כיום גם מושג זה השתנה לקושי בוויסות רגשי"


אתה לא מדוכא רציני אמרה המשפחה לאדם שלא מצליח לקום מהמיטה. יש לך מצב רוח וקצת דיסתימיה. קום מהמיטה. תנסה לעשות משהו


ואת כל ההגדרות הללו אנו אוספים מהעיתונים ומיד מכניסים את האדם החולה לקופסא: אם פעם אחת בלבד שמע קול, הוא פסיכוטי, אם היה עצוב ולפתע באורח פלא השתנה מצבו - מאניה דיפרסיה. אם הוא נוטה לאלימות וקללות והוברים אבל מסרב לטיפול תרופתי הוא נרקיסיס ואם חלילה הוא פוקר פייס שלא מתרגש מכלום אבל ממציא זהות גנובות הוא סוציופת


כשאנו מדביקים על אחרים הגדרות ואבחונים, לעולם אין סיכוי שנראה אותם כמות שהם. אם פעם לשכן שלנו קראו אבי והשכונה ראתה אותו שוב ושוב יוצא החוצה אל אמבולנס, השכונה כולה תנחש לחפש מה יש לו: דיכאון: הפרעה ביפולרית, פסיכוזה? אין גבול לשמועות וככול שננסה לתת תוקף לשם חדש כך נתרחק מסיפורן דל אבי האמיתי. זה שיודע לבנות שולחנות מפוארים, זה שתמיד מחייך, זה שאוהב את הקפה שלו עם חצי סוכר. האבי הזה מחוק בשבילנו. דמותי החדשה היא דמות של רגיש נפש.


לאנשים יש צורך לתייק ולאבחן. ולהכניס לקופסא מסודרת כדי לסדר את העולם ולהבין את האנשים סביבם.


מחקרים ראשונים- סנוניות ראשונות מפי מומחים החלוקים כמובן בדעותיהם עם קולגות, טוענים בעוז שאת רוב האבחונים ב DSM ניתן ולמחוק ולהשאיר רק אבחון אחד: PTSD לטענתם ממחקרים שנעשו המעט כל הפרעה או מחלה מקורה בטראומות ילדות קשות.


אז האם כל הפרעה או מחלה נפשית שורשיה בפוסט מטראומה/פוסט טראומה מורכבת?


האם אנורקסיה, מניה דפרסיה, דיכאון ז`ורי הן כולם תוצר של ילדות בו חווה האדם פוסט רמה מורכבת. או שאולי המדענים צודקים וחלק מהמחלות הללו הו תוצר ביולוגי? לאלוהים פתרונים


מנה שבטוח שבישראל לכל שכן שכנה או לקוח קיימת נטייה לאבחן את המכרים שלהם על סמך מעט מאוד מהכתוב ב DSM והרבה משמועות וחבל, מאחר ואם לגיל הבמאי ינתן השם גיל ולא פוסט טראומטי, יתכן ונדימוי שלו על עצמן ילך ויתחזק. אם לשרה המדוכאת תמידית ינתן שרה האופה, ייתכן ושם זה יחזק את קולה האמיתי. קולה שלה כשהיא אינה מדוכאת…


ואולי לפני שאנחנו צים לתת שמות אחרים לאינדיבידואלים, נביט רגע בעיניהם. האם נופתע למצוא שם עיניים כמו שלנו: סקרניות, שמחות ולפעמים גם עצובות.


אז האם קיימת הגדרה למחלות נפש". נאם קיים מכנה אחד לכל קשיי הנפש שמקורם בילדות או שכפי שנהוג לחשוב כיום כי חלק מהמקור הוא תוצר של גנטיקה או של המוח?


"כתבה בגלובס שפורסמה תחת "קול קורא" מתארת "כי לפחות 10% מאנשים בעולם מודים כי הם שומעים קולות. האם הם כולם סובלים מחלת נפש? חוקרים מתחילים לערער על כך מאחר ולפחות 75 אחוזים אינם עונים לקריטריונים של מחלת נפש"





כנראה שעד שלא יצא מחקר רציני בחוץ, לא באמת נדע.


נ.ב. חשוב מאוד גם אם אתם חושדים במשהו ללכת לאבחון ולא לנחש לבד מהו הקושי או המחלה העוברים על האדם כעת. ואולי הכי חשוב פשוט להסתכל בעיניו ולהבין שנמצא שם אדם ממש כמוכם: עם רצונות, חלומות, דאגות, שמחה ועצב




הנחיה וסשן פרטי בכתיבה טיפולית וכלים השלכתיים

www.shir-schwartz.com






ביבליוגרפיה

https://www.researchgate.net/publication/311332304_No_such_thing_as_mental_illness_Critical_reflections_on_the_major_ideas_and_legacy_of_Thomas_Szasz


https://www.pesi.co.uk/blog/2019/may/five-reasons-why-there%E2%80%99s-no-such-thing-as-%E2%80%98mental


https://youtu.be/80GtXgCSYJw


חזרה ל->
מאמרים שיכולים לעניין אותך:

"מתאים לך ללכת לסרט אחי"?

"לא עזבו, אין לי חשק - מאז ה - 7 באוקטובר אין לי חשק.

סטנד אפ? הצחקתם אותי

סתם לשבת לקפה? הקפה יהיה מר



זוהי שיחה די שגרתית בימים אלו. אמנם חלק מהאנשים עדיין מבלים, אבל תחושות של חוסר חשק אנהדוניה פשטה בעם מאז ה - 7 באוקטובר.


מה פתאום שאלך להופעה, כשיש שבויים

מה פתאום שאשב לבלות כשיש נרצחים


ראה מידע נוסף..

ימים קשים עוברים עלינו כעת. ימי אופל שלא חווינו מעולם קודם. לא רק הניצולים והחטופים סובלים כעת, אנחנו כולנו חווים הלם, פחד ואפילו אשמה. מהי אשמת השורד?


ראה מידע נוסף..
פוסטים שיכולים לעניין אותך:

אני מסירה את הכובע בפני אותה אישה מבוגרת וכפופה הפוסעת באיטיות ברחוב. ידה הימנית תומכת בגבה להקל את עומס וזרמי כאב פריצת דיסק, אצבעות ידה השנייה מאדימות מכובד משקל של שקיות הפלסטיק העמוסות מזון בדרכה לתחנת האוטובוס להביא אוכל לבני משפחתה.


ראה מידע נוסף..

ראיון עם רותם פאר, מייסדת עמותת לנפ"ש

ומחברת הספר "בית משוגעים"


את השם רותם פאר שמעתי לראשונה כשהצטרפתי לקהילה שהיא מנהלת בפייסבוק. קהילה גדולה שמונה אלפי אנשים שהמשותף לכולם היא ההתמודדות הנפשית עם מחלת נפש. אנשים כותבים ומבקשים תמיכה, ומקבלים המון הכלה וכוחות מחברים מתמודדים אחרים. לקהילה קראה רותם "לוחמי נפש", ביטוי המבקש לשנות את הסמנטיקה של מתמודדי הנפש לנרטיב שונה לגמרי של גבורה אמיתית בהתמודדות עם מחלה נפשית.



ראה מידע נוסף..
***