לבני אדם יש נטייה לרצות לפתור כל בעיה מזדמנת בחייהם. לצאת מלופים. אנו נעזרים בחברים ומשפחה כדי שיתנו לנו עצות איך למצוא את השילוט הנכון שיוציא אותנו מהכאוס שמצאנו עצמנו בו.
אבל לפעמים אסטרטגיות התמודדות כשאנו חווים תקופה ממושכת של משבר או קושי, מאפשרות לנו להתמודד עם המשבר בצורה יעילה יותר. גם אם עדיין לא אמרנו: "אאוריקה" לקושי ולמלכוד שכרגע ממלא את חיינו.
מהן אסטרטגיות התמודדות ולמה כל כך חשוב שנאמץ לנו לחיים אותן?
אסטרטגיות התמודדות מטרתן להפחית את העומס הרגשי מעלינו, לפרש או להגיב לאירועים המתרחשים בחיינו בצורה יעילה ולא הרסנית. להפחית לחצים וחרדות בעת מצב משברי ולמנוע מ המשבר להתעצם עוד יותר ולהפוך אותנו לחסרי אונים.
במצבים בהם אנו נתקלים בקושי, איום או משבר, כל אחד מאיתנו יאמץ אסטרטגיה שונה:"קפא, ברח או הילחם"
אסטרטגיה ראשונה: קפא
חלקנו נבחר לקפוא, הווה אומר שברגע זה אנו לוקחים החלטה רגעית להימנע מתגובה וחיפוש פתרון מיידי. לעצור לזמן מה את חיינו על מנת לחשב מסלול מחדש. זוהי לפי תפיסתי, אינה אסטרטגיה הרסנית, במקרים מסויימים היא אפילו עשוי להועיל לנו כשאנו מאפשרים לעצמנו פשוט לקחת זמן כלשהו בלי להגיב או לייצר תגובה מיידית לאירוע, אנו יכולים באמצעות אסטרטגיה זו להחליט שאנו לא מחליטים כרגע, אנו מאפשרים לנפש לנוח עד שנמצא כי יתאפשר לנו לעבד את האירוע ולקבל כוחות מחודשים ותובנות חדשות לגביו לגבי הדרך בה אנו רוצים להתייחס ולהגיב אליו.
אסטרטגיה השנייה: הילחם
חלקנו ינקטו בעמדת הילחם בתגובה למשבר או לאירוע כלשהו. ביצירת אסטרטגיה שבה אנו מנסים לעשות הכל כדי לטפל בעצמנו מיידית ובמשבר או בקושי. במקרה כזה אנו נחפש מיידית עזרה, תמיכה, טיפול על מנת לייצר פתרון לקושי או המצוקה. לא נקבל את המצב כמות שהוא, אלא נאפשר לעצמנו למצוא דרכים שבהן נוכל להתמודד עם הקושי, לחפש פתרונות לבעיה.
נבהיר כי באסטרטגיית "הילחם" שאינה הרסנית לא נחפש להתעמת או להילחם בדרכים לא יעילות, זו אינה אסטרטגיה אלא נקיטת עמדה שעלולה להפוך מלחמה או עימות לא יעיל ולייצר אצלנו מצוקה גדולה יותר. המלחמה אינה באדם אחר שלדעתנו יצר את המשבר, או בנו או אפילו בבעיה, אלא מנגנון הגנתי יעיל בו אנו מחליטים לנקוט בעמדה כלשהי כלפי הבעיה (כאמור: תמיכה, טיפול, ערוצים שונים שעוזרים לנו להתמודד)
ראו כתבות קודמות: מעגלי תמיכה, עוגנים)
כאשר אנו בוחרים להשתמש באסטרטגיית: "הילחם" באופן בלתי יעיל: אנו בוחרים להילחם בסיטואציה ובאדם שגרם לה, אנו ממקדים את האנרגיות שלנו ביצירת מצבים הרסניים כגון: נקמנות, מחשבות על פגיעה עצמית, העדר רצון או יכולת לקבל את הסיטואציה, קורבנות ומחשבות בלופים על: "למה זה קרה דווקא לי".
אסטרטגיה שלישית: ברח
המילה ברח יכולה להטעות. באסטרטגיית התמודדות יעילה, לא מדובר על בריחה מהבעיה או המשבר, אלא על ברחיה מאירוע מסכן אותנו, בריחה שיכולה להיות יעילה היא למשל: קימה מהמיטה ובריחה החוצה כאשר אנו חווים קושי ודיכאון, בריחה מקשר שהפך רעיל עבורנו, בריחה מסיטואציה מסכנת את בריאותנו הנפשית.
בשימוש באסטרטגיית: "ברח" באופן בלתי יעיל: אנו יכולים למצוא עצמנו בורחים מעצמנו, בוחרים מקבלת האירוע, בוחרים לברוח מבלי לקבל את המצב או הסיטואציה בה אנו נמצאים.
אסטרטגיות התמודדות נוספות
גם אסטרטגיות אלו מחולקות לשלושה דפוסים עיקריים בהם אנו משתמשים: והן למעשה שימוש בדפוסי קפא, ברח והילחם כאשר מדובר בשימוש עגה המקצועית הידועה. יותר וסמניקה מעט שונה, נקיטת עמדה ודפוסי התמודדות שלנו - נחזור על שלושת הדפוסים כדי להבהיר מעט יותר אותם ואת העמדות בהן אנו נוקטים כשאנו נתקלים בבעיה כלשהי.
אנו מתמקדים בבעיה: (problem focused coping): אנו מנסים למקד את תשומת ליבנו בבעיה עצמה, על מנת לנסות לפתור אותה. בדרך זו סביר להניח שנקרא חומרים שונים על הבעיה, ננסה למצוא אנשים שפתרו אותה או בעלי נסיון בהתמודדות עם קושי ובעיה זו. אנו נבקש להיעזר - נפנה לחברים ומקורבים כדי לנסות לפתור את הבעיה. אנו ננסה לייצר לעצמנו מודל של קבלת החלטות ואז נפעל כדי להתמודד עם הבעיה
אנו מתמקדים ברגש שנוצר כתוצאה מהבעיה: (emotion focused coping): אנו ממוקדים ברגש שעלה בנו בעקבות הקושי והבעיה. אנו מנסים להביא את עצמנו למצב של WELL being מתוך הבנה כי במצב מאוזן יותר, יהיה לנו קל יותר להתמודד עם הקושי הסיטואציה שנוצרה וכדי ליצור איזון הרגש מציף אותנו.
הגדרת ותיקוף הרגש: כעס, פחד, עצב, אובדן, אושר. כאשר האדם מודע לרגש שנוצר אצלו בעקבות האירוע ומאפשר לעצמו לייצר תיקוף לאותו רגש, קל לו יותר להתמודד עם האירוע מבלי להיות מוצף ממנו.
הימנעות: כמו בדפוס ברח, גם כאן אנו נמנעים להתמודד עם הבעיה. רבים סוברים כי זו נחשבת לדרך יעילה פחות להתמודד עם בעיה, אבל במידה וההימנעות אינה נמשכת מעל חודש או חודשיים היא יכולה לאפשר לנו לנוח מעט, לעכל את מה שעברנו, לא לרוץ מיד לפתרונות שאינם יעילים. במובן מסוים אם ההמנעות אינה הופכת לדפוס ולדרך חיים, היא יכולה לאפשר לנו לנוח מעט, "לעשות מסג` לנפש" לא להילחץ מהצורך לפתור מיידית את הבעיה בדרכים שאולי לא יהיו יעילות.
הפסיכולוג ריצ`רד לזרוס שעבד בשיתוף פעולה עם סטודנטית לפסיכולוגיה בשם סוזן שחקרה את נושא ההתמודדות והציעה שמח דפוסי התמודדות: "התמודדות ממוקדת בעיה" ו"התמודדות ממוקדת רגש", היה החלוץ. הראשון שעסק בנושא. סוזן ולזרוס כתבו ספר יחדיו שנקרא: "מתח, הערכה והתמודדות".
לזרוס התמקד בגילוי מנגנוני הגנה ודפוסים לרוב לא מודעים בעת מצבים של משבר וסטרס. שני המנגנונים הידועים הם קוטביות בין דפוס של פסיביות בעת משבר ולחץ לדפוס פעיל ומודע.
לרוב אנו נרכוש את דפוסי התמודדות בגיל צעיר ו מוקדם בחיינו. ניתן להבחין בהתנהגויות שונות של ילדים וכך לדעת מהם דפוסי ההתמודדות שלהם.
יחד עם זאת יש גם לקחת בחשבון את גודל האירוע, את מידת הנזק הנפשי או הפיזי או שניהם שנגרמו לאדם, כאשר אנו באים להבחין בדפוסי ההתמודדות שלו.
בכתבות הקודמות (עוגנים, מעגלי תמיכה) ניתן למצוא עוד אסטרטגיות תמיכה כמו מדיטציה, שיחה מחזקת, תמיכה מחברים ומשפחה, ניהול זמן ועוד.
אז בין אם עבר עליכם יום קשה, אירוע מטרגר, פרידה מבן זוג או כל קושי אחר, מצאו את אסטרטגיית ההתמודדות שלכם והעזרו בה כדי להתמודד.
ואולי, אותה חברה שלי צדקה ואכן לכל בעיה לא רק שיש פתרון, אלא גם אסטרטגיית התמודדות שיכולה להקל על החיים ולמצוא דרך להתמודד עם המשבר או האירוע שחווינו?
הכותבת/עורכת: שיר שוורץ עובדת ב"קידום פרויקטים שיקומיים" מנחה סדנאות כתיבה טיפולית וכלים השלכתיים
https://shir-schwartz.com/
ביבליוגרפיה:
https://onlinelibrary.wiley.com/doi/10.1002/9781118993811.ch21
https://clodietalblog.com/%D7%97%D7%A9%D7%95%D7%91-%D7%9C%D7%94%D7%A2%D7%A8%D7%99%D7%9A-%D7%95%D7%9C%D7%A9%D7%A4%D7%A8-%D7%93%D7%A8%D7%9B%D7%99-%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%93%D7%95%D7%AA-%D7%A2%D7%9D-%D7%91%D7%A2%D7%99/
https://www.sciencedirect.com/topics/medicine-and-dentistry/coping-strategies
https://study.com/learn/lesson/coping-strategies-types-examples.html
