על החברה
יצירת קשר
קוד אבטחה:

אין לי רגע דל או סקנדל או פסטיבל - איך מתמודדים עם עומס?


"משעמם לי" היא מילה שגורה בפינו בל מיני סיטואציות: כשאנחנו מרגישים לבד, הריקנות משתלטת, כשלא בא לנו לעשות כלום.


לעומת זאת גם המילה "עומס" היא מילה שגורה בפינו עד זרא. "הלוואי שהיה לי יותר זמן, לקרוא, לשמוע מוסיקה או סתם לבהות בלי לעשות כלום.


כשהחברים או בן הזוג מתקשרים ואנו בעומס, אנו נוטים להרגיש לא בנוח: אנחנו מוצאים עצמנו מתנצלים, אין לי היום זמן לעצמי אפילו, אנחנו מסבירים להם. יש לי סדנה, הרצאה, עבודה, כתיבה ובין לבין כביסה מצטברת וכך גם הכלים ואני מרגישה כמו מכבסה פתוחה 24 שעות, כזו שהבגדים בה כבר נסחטו כל כך טוב, שאפילו לתלות על הקולב אין כוחות.


לפעמים אנחנו מוצאים עצמנו עובדים יותר מעבודה אחת, בשביל הכסף, השליחות, הרצון וההנאה. לפעמים אנחנו פשוט אנשים עם נטיה לרצות או פחד להפסיד הזדמנויות ואז אנחנו אומרים כן. על הכל. כן עוד סדנא, כן לעוד הרצאה ואז פתאום באמצע הכביש המכונית מתחילה לחרוק. היי, איפה הדלק?


אז כן, גם כשאנחנו עמוסים מאוד, אנחנו חייבים לדעת לקחת פסק זמן מילוי של מצברים. זה לא חייב להיות יום שלם, אבל גם חצי יום או אפילו כמה שעות יכולות לעזור לנו למלא את המצברים החסרים.


אבלל איך, אתם שואלים, איך, אם כל דבר וכל משימה היא חובה אם אספיק אותה אאכזב את עצמי?


כמה רעיונות


גבולות - הציבו גבולות. אם אתם בעומס והשכנה ממש מבקשת תודה לשמור על ילדיה כמה שעות, הסבירו ה בנעימות, ובאהבה, בפעם אחרת תשמחו, אבל כעת אתם עמוסים מאוד ואיןי לכם אפשרות לכך. נכון. היא תמיד עשתה לכם טובות שביקשתם. אבל זה א אומר שאתם לא יכולים אתם חייבים להחזיר דווקא בתקופת העומס הכי גדולה שלכם


אתם תמיד יכולים לבחור אחרת


אם העומס גדול מדי עבורכם, ייתכן וכדאי לחשוב על ניווט מסלול מחדש. יתכן ותבחרו במטרה אחרת, פחות מלחיצה, ייתכן ותבחרו לחיות חיים פחות עמוסים. שום דבר אינו הרה גורל וכל דבר ניתן לבחור מחדש.


הציבו לכם מטרות קטנות


כשהעומס גדול מדי, שבו עם דף או אפליקציה (יש אפליקציות שעוזרות להתמודד עם העומס) את הדברים שהם מאסט ואין לכם יכולת לוותר עליהם הקיפו באדום. את הדברים שניתן לדחות מעט כדי לנשום מעט אוויר ולנוח בצהוב, ובירוק הקיפו את הדברים שאינם חובה ויש לכם אפשרות לוותר עליהם כרגע, עד שתרגישו פחות עמוסים.


למה אנחנו מפחדים להגיד לא?


באתר "8 סודות התמודדות עם האומץ ניתן לחשוב על כמה שאלות שגורמים לנו להכנס לעומס מיותר?


  1. האם אנחנו תמיד אומרים "כן" לכל בקשה של אחרים מאיתנו.

  2. האם אנחנו מפחדים שאם נאמר לא, תגזר מאיתנו הפרנסה?

  3. האם אנחנו מפחדים להחמיץ הזדמנויות?

  4. האם אנחנו פוחדים שאחרים יחשבו שאנחנו עצלנים או לא מקצועיים?




באתר american psychology גם שעמום וריקנות הם כוללים כסוג של סטרס. אמנם אתר זה מתייחס גם ובעיקר לעומס בטיפול על התרפיסטים. אבל למעשה כל טיפ יכול להיחשב כטיפ יעיל בין אם מדובר במטפלים, עורכי דין, הייטקיסטים ועוד.


אחד הדברים המעניינים המצוינים במאמר זה זו התמיכה החברתית וחשיבותה מול אדם או בעל מקצוע המתמודד עם סטרס ועומס


הם מציעים לבנות תמיכה חברתית שתשמש כמשאב פסיכולוגי. הם מדרגים את המשאב סולם דרגות של משאבים חברתיים:


  1. נתינת אינפורמציה על המצב.

  2. תמיכה רגשית

  3. הקשבה ונתינת תיקוף,




יחד עם זאת הם גם מציינים את הקשיים שאנשים חווים עומס נתקלים בהם, מול החברה:


  1. העדר תיקוף

  2. אינטראקציה חברתית שלילית שעלולה להגביר את העומס

  3. ביקורת ודרישות מאחרים עשויים גם הם לייצר עומס ואף הצפה.




אדם רגיש מאוד ומולטיטסקינג


בספרה של ד"ר איילין איירון, מחברת הספר:"אדם רגיש מאוד (ראה מאמר באתרנו) היא טוענת כפחות כ 1- אחוזים אם לא יותר, נולדים רגישים מאוד. ויש להם קושי עם ריבוי משימות עומס הגורם למתח וסטרס בלתי נסבל עבורם. הסננה בכך היא שהם עשויים להגיב בהימנעות כאשר הם בסטרס או מולטי טסקינג מעל ליכולתם. הכלים היכולים לעזור אדם כזה לדבריה, הם בנייה של אורח חיים המתואם לרמת הרגישות הגבוהה שלהם. במקום לעבוד 5 פעמים בשבוע, לנסות לעבוד 4 פעמים ופעם אחת מהבית. להתחבר לטבע, לקחת פסקי זמן חשובים למוסיקה, כתיבה ומנוחה.


בנוסף כלים טיפוליים כמו עבודה על הגוף (התמקדות, פוקוסינג), אמנות, שיח עם מטפל שהוא עצמו אדם רגיש מאוד יכולים לעזור. חשבו על זה כמו כדור שלוקחים פעמיים ביום. כך גם האדם הרגיש מאוד זקוק למנוחה פעמיים ביום. קריאת ספר, עבודת גינה, חיבור לטבע, בהייה, כתיבה ודמיון.




אבל גם אנשים שאינם רגישים מאוד מתקשים להתמודד עם עומס רב.


עוד כמה טיפים שניתן ליישם:


נשימה. - נשימה כאשר אנו שואפים דרך האף ומשחררים דרך הפה, יכולה לתת למוחנו תחושה שהכל בסדר. הכל רגוע. מה גם שזהו פסק זמן רצוי מאוד למי שעובד רוב שעות היום מול המחשב. נשימה אינה מחייבת לצאת החוצה. אפשר לעשות הפסקה מהעבודה ופשוט לנשום. עדי מציעה שכשאנחנו נושמים, ננסה לשאול עצמנו מה אנחנו כן יכולים עשות


מיינדפולנס. על בסיס נשימה. ניתן למצוא תרגולי מיינדפולנס גם של כמה דקות ביוטיוב. חשוב להתמיד עם התרגול ולהבין שהוא נועד להקל אבל לא להעלים את העומס לגמרי או המחשבות. מטרתו פשוט לתת לנו כוחות.

כתיבה אינטואיטיבית. ג`וליה קמרון, כתבה והציעה בספרה "דרך האמן" כתוב כל יום כמה עמודי פוליו בבוקר. אבל אם אין לכם זמן לכך, גם כמה שורות של כתיבה יכולות להקל

יציאה לטבע ולו לכמה דקות או חצי שעה אם אין זמן. הטבע יש בו יכולת להכניס אותנו איזון הדרוש לנו.


פוקוסינג - התמקדות - שיטת טיפול המתבוננת בגוף, בעומסים שבו, ומתקשרת את העומס הגופני עם זה הנפשי כך שהגוף ירגיש שיוקל לו.


דמיון מודרך: לאחר המיינדפולנס או הנשימות, ניתן לצאת לדמיון מודרך בו אנו אלו השולטים בסביבה שלנו, במי נמצא שם, במה נכון ומתאים לנו לעשות כרגע ובאיך נראית אותה סביבה. גם כאן, ניתן למצוא ביו טיוב סשנים רבים של דמיון מודרך



ביבליוגרפיה


8 סודות להתמודד עם עומס


https://www.apa.org/pi/about/publications/caregivers/practice-settings/assessment/tools/stress-burden


איך להתמודד עם עומס - עדי מאור סוויסה


http://www.kidumpro.co.il/html5/arclookup.taf?&_id=26778&did=1143&g=1143&title=%F8%E2%E9%F9%20%EE%E3%E9%3F



דמיון מודרך


אדם רגיש מאוד


מיינדפולנס


תדרים לשינה ומנוחה


מדיטציה להפחתת לחץ וחרדות




הכותבת: שיר שוורץ - עובדת ב"קידום פרויקטים שיקומיים" מנחה סשנים וסדנאות כתיבה טיפולית וכלים השלכתיים
חזרה ל->
מאמרים שיכולים לעניין אותך:

"מתאים לך ללכת לסרט אחי"?

"לא עזבו, אין לי חשק - מאז ה - 7 באוקטובר אין לי חשק.

סטנד אפ? הצחקתם אותי

סתם לשבת לקפה? הקפה יהיה מר



זוהי שיחה די שגרתית בימים אלו. אמנם חלק מהאנשים עדיין מבלים, אבל תחושות של חוסר חשק אנהדוניה פשטה בעם מאז ה - 7 באוקטובר.


מה פתאום שאלך להופעה, כשיש שבויים

מה פתאום שאשב לבלות כשיש נרצחים


ראה מידע נוסף..

ימים קשים עוברים עלינו כעת. ימי אופל שלא חווינו מעולם קודם. לא רק הניצולים והחטופים סובלים כעת, אנחנו כולנו חווים הלם, פחד ואפילו אשמה. מהי אשמת השורד?


ראה מידע נוסף..
פוסטים שיכולים לעניין אותך:

אני מסירה את הכובע בפני אותה אישה מבוגרת וכפופה הפוסעת באיטיות ברחוב. ידה הימנית תומכת בגבה להקל את עומס וזרמי כאב פריצת דיסק, אצבעות ידה השנייה מאדימות מכובד משקל של שקיות הפלסטיק העמוסות מזון בדרכה לתחנת האוטובוס להביא אוכל לבני משפחתה.


ראה מידע נוסף..

ראיון עם רותם פאר, מייסדת עמותת לנפ"ש

ומחברת הספר "בית משוגעים"


את השם רותם פאר שמעתי לראשונה כשהצטרפתי לקהילה שהיא מנהלת בפייסבוק. קהילה גדולה שמונה אלפי אנשים שהמשותף לכולם היא ההתמודדות הנפשית עם מחלת נפש. אנשים כותבים ומבקשים תמיכה, ומקבלים המון הכלה וכוחות מחברים מתמודדים אחרים. לקהילה קראה רותם "לוחמי נפש", ביטוי המבקש לשנות את הסמנטיקה של מתמודדי הנפש לנרטיב שונה לגמרי של גבורה אמיתית בהתמודדות עם מחלה נפשית.



ראה מידע נוסף..
***