בדגש על חודש בריאות הנפש הפעם, ניתנה הזכות גם לדבר על מה שאנו לא נוטים לספר או לשתף בו. על מחשבות אובדניות. מחשבות אלו מפחידות אותנו מאוד - הן יכולות להופיע במצבים של קושי, מצוקה, דיכאון וכאב רב" אבל הן יכולות להופיע גם סתם כך, בהרהורים אקזיסטנציאליסטיים על החיים. בהצגה "מחכים לגודו" יושבת חבורת אנשים מחכה בכליון עיניים לאדם בשם "גודו" כשאדם אינו מופיע, והם מבינים שהוא לא יופיע לעולם, הם מתאכזבים ואחד מהם אף מתאבד.
אבל חשוב לעשות את ההפרדה החשובה בין מחשבה שבאה וחולפת,בין מחשבה שהפכה כבר לתכנון מציאותי.
קריאה ראשונה לבני המשפחות שיקיריהם מרמזים או מדברים על התאבדות: אנא אל תקחו זאת בקר רוח, אנא אל תחשבו בנכם או בתכם מנסים למשוך תשומת לב. מה שהם מנסים להגיד לכם באמת זה שהם במצוקה קשה זקוקים לעזרה שלכם.
אל תהססו לדבר איתם על כך באופן פתוח - אחד הדברים החשובים זה לשאול אותם ישירות האם מדובר רק במחשבות או שכבר יש להם תכניות ממשיות. אם התשובה שקיבלתי היא שיש תוכנית ממשית, זה הזמן לפעול ומיידית!!!
להגיע במהירות לפסיכיאטר ופסיכולוג ואולי אף למיון. זכרו שוב: הם לא משתפים אתכם כדי להשיג תשומת לב, הם במצוקה אמיתית והם פונים אליכם כדי שתעזרו להם לצאת ממנה.
במקרה ואדם משתף אתכם כי יש לו תכניות, אסור בתכלית האיסור להשאיר אותו לבד ולו לרגע. עליכם, נסו לעשות משמרות של חברים והורים שיבואו לשמור עליו. מעבר לשמירה מסיבת לביקור רופא - אם המצב הולך ומחמיר, אם גיליתם כדורים או סכיני גילוח, אנא פנו מיידית ללא דיחוי למיון.
קריאה שנייה: במקרה שמדובר במחשבות ללא תכניות, גם שם כדאי לתת תשומת לב למצוקה שהאדם נמצא במצוקה גם אם ההתרשמות שלכם ושל הרופא היא שאין סכנה ממדית
סימני אזהרה
שינה רבה או להפך אינסומניה
דיכאון
שימוש מאסיבי בכדורי הרגעה,
התבודדות בבית וסירוב לצאת עם חברים
רגשות אשם ודיבור על היותו נטל על אחרים
חשוב לדעת: התאבדות נוגעת בקהילות שלמות - הטרגדיה היא לא רק של האדם האובדני, אלא של הקהילה השלמה סביבו - הורים, חברים, ילדים.
כיצד לעזור לאהובינו בעת מצוקה ובמחשבות אובדניות
לפני הכל, לא לכעוס - בן משפחתכם שרוי כעת במצוקה וכאב עצום. הוא מבולבל ומפוחד. הוא זקוק לעזרה מאחר הוא עצמו לא מצליח למצוא אותה.
אל תשאירו אותו לבד ולו לרגע, הוא זקוק לנוכחות שלכם - אם הוא רוצה לשתוק, אפשרו לו לשתוק ושתקו לידו ורק החזיקו לו יד, אם הוא זקוק לדבר הקשיבו בלי להכניס למילים וללא שיפוטיות.
מה לא לומר לאדם אובדני או במצוקה
תחשוב טוב - יהיה טוב
"פייק איט טיל יו מייק איט"
אתה במצב הכי קשה שראיתי אותך אי פעם
צא מזה, שנה את התקליט בראש
צא כבר מהמיטה, לך לים. נקה ראש
גם לי בעבר היו קשיים.
אל תהיה נאחס כזה
ואולי המשפט הגרוע מכל: הדיכאון שלך מדבק גם אותי
תקום כבר מהמיטה והכל יעבור
מה כן אומרים לאדם במצוקה:
בעיקר יושבים לידו, מחזיקים לו יד, אם הוא רוצה לשתוק, שותקים יחדיו, אם הוא זקוק לדבר מקשיבים ומתקפים את דבריו. העיקר שלא ירגיש לבד בתוך הכאוס והחושך שהוא חווה כעת.
לסיכום (עבור בני המשפחה והחברים)
במידה וקיימות מחשבות אובדניות אבל לא תוכניות, כדי לשכנע את האדם הסובל לפנות לאשפוז יום, מרפאת בריאות נפש, פסיכיאטר ופסיכולוג או בית מאזן
במידה והאדם מתוודה כי כבר יש לו תכניות, יש לפנות למיון ללא דחוי
לא לתת עצות במצב כזה. רק לתמוך, לתקף ולהכיל: לדוגמא: רואה כמה כואב לך כרגע, איזה סבל את עוברת.
כמה מילים לכם אנשים יקרים ואהובים מתמודדים עם כאב בלתי נסבל מחשבות אובדניות או דיכאון ומצוקה
הכאב והבדידות והדיכאון קשים מנשוא. לפעמים נדמה שכך זה יישאר כל החיים. הכל נראה שחור, אנו נמצאים בתוך מערה מפחידה ושחורה ואין שום שלט יציאה ממנה וזה כל כך מפחיד.
אנשים יקרים, גם אני הייתי שם. אני יודעת שכעת הכל מרגיש לכם חשוך ומייאש. אין אור, אין תקווה. מפחיד. מפחיד שם בתוך המערה החשוכה הזו
אבל החיים תמיד הפיכים ודינמיים, בניגוד למוות שאינו הפיך. לבחור אחרת תמיד אפשר. ומי יודע מה יהיה בעוד שנה שנתיים?
אז בואו נעבור כל יום כמות שהוא. רק נעביר את היום הזה. בלי לחשוב על מחר ואתמול. בלי לשפוט את היום כשטוב או רע. ניתן ביום לבוא כמו שהוא בא.
מותר לנו ביום הזה לחוות דיכאון, עצב, כאב, מחשבות, מותר לנו שלא יהיה לנו כוח למשימות, מותר לנו לשכב במיטה עד יעבור זעם.
אני יודעת שיתכן ולא תאמינו לי, כי בתוך המערה שאתם נמצאים בה עכשיו,- קר
קרן מפחיד מאוד ואין שילוט יציאה או קרן אור. אבל החיים דינמיים. אם לא השנה, אז שנה הבאה, ופתאום ידלק אור מחדש
בואו ניקח קופסא לא גדולה מדי ונכניס לתוכה את כל מה שיש לנו כרגע.כל העוגנים: משפחה, ילדים, בני זוג, חברים שאוהבים אותנו, חיות מחמד, אפשר להכניס לקופסא גם חפצים: כדור שעוזר
מכתב ממישהו שאוהב אותנו, יומן, או שיר שאנחנו אוהבים.
או שננסה לחיות כל יום רק את אותו היום, רק להעביר את היום, ואם אין תקווה כרגע, האם תרשו לי להחזיק אותה עבורכם עד שתוכלו להחזיקה לבד?
קריאה נוספת
\https://sahar.org.il/suicidal-tendencies/
https://apps.who.int/iris/handle/10665/131056
מוקדי סיוע למתמודדים עם דיכאון מצוקה ואובדנות
סהר
ערן
תמיכה להורים
מיל"ם
יה"ל
בשביל החיים
תמיכה קהילתית
לוחמי נפש בפייס - אתם כבר לא לבד
מאמר מכונן של יערה ישורון
ההבדל המהותי בין אמפתיה לסימפתיה
עידית ברק/ המערה
רק כְּשֶׁתֵּשֵׁב בַּמְּעָרָה
תָּבִין אֶת הָאִישׁ הַיּוֹשֵׁב בְּתוֹכָהּ
אַתָּה קוֹרֵא לוֹ צֵא.
וְהוּא אֵינוֹ יוֹצֵא.
הָעֲנָנִים עוֹצְרִים, צִפּוֹר פָּסְקָה מִמְּעוֹפָהּ,
אֲפִלּוּ הַבְּרוֹשִׁים מַרְכִּינִים רֹאשָׁם,
צוֹעֲקִים.
וְהוּא אֵינוֹ יוֹצֵא
וְאֵינוֹ בָּא.
אַתָּה מִתְקָרֵב לְאַט.
נִכְנַס וּמִתְיַשֵּׁב לְיַדוֹ
הוּא מוֹשִׁיט לְךָ אֶת יָדוֹ וְאוֹמֵר:
כַּמָּה יָפִים הֵם הַדְּבָרִים שֶׁלֹּא אָמַרְתָּ.
