על החברה

"אני צועק בכל העיר, שיסתכלו עלי, רק עלי" (מאיר בנאי, גשם) – על "הפרעת אישיות נרקסיסטית".

ניבה יועצת בכירה בבנק הנחשבת למוצלחת ומוכשרת מאוד. ניבה אישה נאה מאוד, עובדת טובה ולקוחותיה מאוד מרוצים מהשירות אותו הם מקבלים ממנה. אבל את רוב זמנה הפנוי ניבה אינה מבלה בחברת חברים, תחביבים, בעלה או ילדיה, אלא בעיקר בצילום אובססיבי של תמונות סלפי. תמונה אחר תמונה : מצלמת, מוחקת, מצלמת שוב ומעלה לפייסבוק או לאינסטגרם. לעיתים היא מעלה מעל 20 או 30 תמונות ביום. כמעט בכל שעה היא בודקת באפליקציות מי נתן לה לייק וכמה לייקים קיבלה, אם לא קיבלה מספיק, היא מצטלמת שוב ושוב או מבקשת מחברים שיצלמו אותה, ומעלה שוב. בכל רגע פנוי בעבודתה, היא ממהרת אל הנייד לבדוק כמה לייקים ותגובות מחמיאות קיבלה, או להעלות צילומי סלפי נוספים. העיסוק האובססיבי של ניבה באהדת זרים ברשתות חברתיות, מפריע לשיגרת היומיום שלה, לעבודתה וליכולותיה להנות מתחביבים ומחברים, מבן זוגה, ילדיה ושעות פנאי שלה.
שלומי, איש היי טק בכיר המנהל צוות עובדים מסור, מגיע בכל יום לעבודתו בשעה המדוייקת, לבוש היטב ומאורגן. הוא זקוק לשמוע מחמאות מעובדיו והצוות עימו הוא עובד על הפרוייקטים החדשים שלו כל הזמן ללא הפסק. כשהוא לא מקבל מספיק תשומת לב או מחמאות, הוא מפעיל התנהגות שלילית, כועס, פורץ בהתקפות זעם על עובדיו, מעליב וצועק, הכל כדי לקבל תשומת לב, הוא מאוד זקוק לתשומת לב ולמעשה כל תשומת לב. גם אם היא שלילית, גורמת לו להרגיש שהוא קיים בעולם, שרואים אותו. שהנוכחות שלו עושה משהו לאחרים.
 
דוד, מורה בתיכון, נוהג לספר לאנשים שאינם מכירים אותו היטב, שהוא למעשה מנכ"ל חברת שיווק ידועה, מיליארדר בעל רכוש רב, דירות בכל העולם, מכוניות פאר ואיים. הוא נהנה לראות את הבעות ההתפעלות על פניהם של אנשי שיחו, כשהם מבקשים לחזות במכונית החדשה שטען שקנה, הוא מספר להם שהיא תקועה עדיין במכס, כשהם מבקשים לבקר בבתים המפוארים אותם הוא קונה, הוא אומר להם שמאחר והוא אדם צנוע לכת, אינו נוהג לחיות בדירות הפאר שלו, אלא בבית קטן בפרבר העיר.
 
כולנו נתקלנו בעברנו באנשים המזכירים לנו את ניבה, דוד ושלומי. לעיתים קרובות אנו נוטים להרים גבה ומתקשים להבין מדוע הם פועלים כך? הרי מדובר באנשים מוצלחים, נאי מראה, מוכשרים ומוערכים מאוד ברובם, בעלי חברים ובני זוג אוהבים? מדוע הם כל כך זקוקים לתשומת הלב של ושל זרים ואינם מסתפקים באהבת משפחתם, ילדיהם, בני זוגם וחבריהם הטובים? מהיכן מגיע הצורך בכך שהעולם כולו יכיר בהם ויעריך אותם ואת יכולותיהם ויריע להם ללא הפסק?
פעמים רבות מדובר למעשה במה שמכונה "הפרעת אישיות נרקסיסטית". המילה נרקסיזם, לקוחה מהמיתולוגיה היוונית ומסיפורו הידוע של נרקיסוס, עלם יפה תואר, מתנשא שחוזר על ידי נשים רבות, אך דחה את כולן, העליב ופגע בן, האלים הענישו אותו על התנשאותו בסופו של דבר, בכך שגרמו לו להתאהב בבבואתו שלו עצמו כשהוא מתבונן בה משתקפת אליו במים.
 
אנשים בעלי הפרעת אישיות נרקסיסטית, הם בעלי דימוי עצמי פגוע ומעוות, והם עוסקים ללא הרף, כמעט באופן אובססיבי כל הזמן, ברצון להצליח ולהגיע לעמדות כוח מול אחרים. אנשים בעלי הפרעת אישיות נרקסיסטית מתאפיינים בחיפוש תשומת לב והערצה מתמדת, תחושת חשיבות ועליונות על אחרים, אמונה כי הם זכאים ליחס מיוחד, ניצול אחרים כדי להשיג את מטרותיהם ולרוב הם מאוד מרוכזים בעצמם, אגוצנטריים וקשה להם לראות את האדם האחר. אצל חלקם ייתכן ויתפתחו גם התפרצויות זעם קשות, כאשר אינם משיגים את מטרותיהם או זוכים להערכה והערצה מאחרים.
 
הסיבות להיווצרות הפרעת אישיות נרקסיסטית:
קיימות סברות שונות בקרב אנשי מקצוע בנוגע לסיבות לכך שאישיותו של האדם מתפתחת לכדי אישיות נרקסיסטית. פרויד ראה בהפרעת האישיות הנרקסיסטית, שאריות ממצבים בהם הילד אינו יכול לוותר על הפנטזיות האדיפליות ואז מתרחשת נסיגה, חזרה למצב של השתקעות עצמית. אוטו קרנברג סבר כי מדובר בתהליך הגנתי פתולוגי ועמדה הגנתית של בעל הפרעת האישיות, על מנת להתמודד עם אובייקט הנתווה כלא אוהב ולא מעניק.
 
חלק מהחוקרים סבורים כי מדובר בילד שקיבל תשומת לב יתרה ופינוק וחלקם סוברים כי הדבר נובע דווקא מיחסים של הזנחה בילדות או אף התעללות וטראומה. קוהוט למשל הניח כי החוויה הראשונה של הילד בשלבי הגדילה הקריטיים, הופרעה בשל ליקויים בטיפול האימהי. הילד למעשה מנסה להשיב לעצמו את חווית השלמות שהופרעה על ידי פונקציות שטיפח בעצמו של סיפוק צרכים נרקסיסטיים ילדיים. בשל הטיפול הלקוי בשלבים המוקדמים של גדילת הילד, הוא הופך את האגו שלו עצמו למעשה ל"הורה הנערץ". חלק מהחוקרים מבחינים בין כמה סוגים של אישיות נרקסיסטית: נרקיסיזם ממאיר – שילוב של הפרעת אישיות נרקסיסטית עם אישיות אנטי סוציאליות או היסטריונית, והפרעת אישיות נרקסיסטית פגיעה שהיא למעשה שילוב של הפרעת אישיות נרקסיסטית עם אישיות נמנעת, בעלת דימוי עצמי מאוד נמוך.
 
לעיתים קרובות הפרעת האישיות הנרקסיסטית מלווה גם בהפרעות אישיות אחרות, אותן יאבחן המטפל כמו הפרעת אישיות גבולית למשל. קיימים גם מקרים בהם הפרעת האישיות הנרקסיסטית מלווה בחוסר יושר, חוסר יכולת לומר אמת, שקרנות פתולוגית ועוד.

אופן הטיפול בהפרעת אישיות נרקסיסטית:

אופן הטיפול בהפרעת האישיות הנרקסיסטית, היא בדרך כלל על ידי פסיכותרפיה פרטנית, תהליך שיכול להיות ממושך ולא קל, מאחר ולא תמיד קל לאדם בעל אישיות נרקסיסטית להודות בכך שאכן יש לו בעיה, ולכן אחת הבעיות הקשות היא שרוב האנשים בעלי הפרעת אישיות נרקסיסטית, אינם פונים מיוזמתם לטיפול. הדרך אל הטיפול בדרך כלל מוטלת על כתפי בני משפחתם או בני זוגם.
גם טיפול קוגניטיבי התנהגותי, יעיל לעיתים ביצירת שינוי דפוסי התנהגותו של אדם בעל הפרעת אישיות נרקסיסטית, וסיוע למגר את החשיבה ההרסנית של האדם. מטרת הטיפול בדרך כלל לשנות את דפוסי החשיבה המעוותים וליצור אצל המטופל דימוי עצמי מציאותי יותר.
ומה לגבי תרופות? בכל הקשור לנושא הטיפול בהפרעת אישיות נרקסיסטית, התרופות עצמן לא הוכחו כיעילות, אך הן יכולות להוות עזר נלווה לטיפול, כאשר לאדם הלוקה בהפרעת האישיות, גם מתלווים תסמינים כמו חרדה ודיכאון.
חשוב לציין כי קיימים גם סוגים שונים של מבני אישיות נרקסיסטים שאינם משבשים את חיי היומיום של אותם אנשים, המסוגלים להמשיך לתפקד היטב למרות אישיותם הנרקסיסטית, מבלי שהם או אנשים אחרים מסביבם יחשבו שמשהו אינו כשורה. למעשה ניתן לומר שבחלקם אנשים בעלי מבנה נרקסיסטי הם דווקא כריזמטים מאוד, אהודים ומוערכים על ידי החברה. ביל גייטס למשל הוא דוגמא לכך וידועונים נוספים - אנשי עסקים וקריירה מצליחים, מובילים חברתיים ואף לעיתים פוליטיקאים ומנהיגים.
 
קישורים:
 
 
חזרה ל->
***