על החברה

"תעזרו לי אני רוצה למות" – איך מתמודדים עם בן משפחה המאיים באובדנות

משפחות מתמודדים רבים מוצאים עצמם אחוזי אימה, כשבן משפחתם היקר להם, מספר להם שיש לו מחשבות אובדניות.
לא קל למשפחות להתמודד עם זה, כשבנכם/בתכם/הוריכם אומרים לכם משפט כזה, נדמה שהשמיים נפלו עליכם, אתם מבוהלים, חסרי אונים ומודאגים, אבל אסור לאבד את העשתונות.


כמה טעויות שנעשות בתום לב כאשר מישהו יקר פונה אליכם באמירה כזו.

1. לחלק מהמשפחות יש נטייה להאמין או לרצון להאמין שמדובר רק בניסיון לקבל מהן בתשומת לב. אין טעות יותר גדולה מזו. אדם המחפש רק תשומת לב יפעל מולכם בהמון דרכים אחרות כדי לקבלו. כשהוא מדווח לכם על מחשבה אובדנית, הוא מעביר לכם מסר, שהוא במצוקה אמיתית וזקוק לעזרה מיידית.

2. החלק החיובי שאפשר למצוא בפנייה כזו אליכם: הוא פנה אליכם כי הוא כן רוצה להציל את עצמו. הוא רוצה שתעזרו לו במאבק בין יצר ההרס העצמי ליצר החיים. אם פנה אליכם, עוד לפני שעשה כלום, הוא רוצה להציל את עצמו והוא מבקש מכם עזרה לעזור לו לעשות זאת.


3. קורה לעיתים קרובות שאדם מאיים לא פעם ולא פעמיים ולא קורה כלום. במצב כזה למשפחות יש לעיתים נטייה להתייחס לקריאת המצוקה כ"זאב, זאב". הם שמעו את המשפטים האלו ממנו הרבה פעמים ולא קרה כלום, ולכן הם נוטים להתייחס אליהם בשוויון נפש. גם זו טעות. ייתכן שבמשך עשר קריאות עזרה לא יקרה כלום, אבל בפעם ה 11 כן. בכל פעם שהוא מדווח על מחשבות אובדניות, גם אם מדובר בפעם העשרים והשלושים, יש לקחת את הקריאה שלו במלוא הרצינות, כן גם במקרה שגם שמעתם אותו אומר את זה בעבר לא פעם.


מה עושים במקרה כזה?
קודם כל ולפני הכל פונים עם בן משפחתכם, באופן מיידי ובלי להתעכב לרגע לאנשי מקצוע: פסיכיאטר, פסיכולוג, מטפלים המתמחים בנושא אובדנות, לאיבחון ראשוני ולהחלטה האם מדובר במצב המכריח אשפוז והשגחה של 24/7 או רק טיפול מקצועי. אם הוא מסרב לגשת לטיפול, קראו את המאמר שכתבנו באתר על איך לשכנע אדם המסרב לקבל טיפול.טיפ שני: לא לעזוב אותו אפילו לבד לרגע. גם אם הוא מתחנן וגם אם הוא מבטיח שהוא בסדר. וודאי שאסור שיימצא לבדו בבית. ולא לבד עם מלאי של כדורים. כשאדם מאוד חולה ושוכב בבית חולים, כל המשפחה מתגייסת לעשות משמרות ולהיות לידו, אותו יחס צריך לתת לאדם המאיים להתאבד. בני המשפחה צריכים להתגייס ולשמור שלא יישאר עם עצמו בבית לבד לרגע אחד אפילו.
כמו כן עליכם לבדוק את מלאי הכדורים והחפצים בביתו ולבדוק שאין שם דברים מסוכנים.
קיימים סימנים שונים שיכולים להעיד על כך שבן משפחתכם אכן במשבר
הזנחה של הגיינה ולבוש
הזנחה של הבית
שכיבה במיטה
חוסר יכולת לתפקד


במקרים מסוימים וזה יכול להיות מאוד מטעה, דווקא אחרי תקופה של דיכאון, הוא פתאום נראה לכם שמח – מזה יש להיזהר מאוד. זה אינו איתות משמח, אלא בדיוק להפך. סימן אזהרה. השמחה שלו היא למעשה הקלה על כך שכבר החליט את החלטתו והוא מאמין שהסבל יסתיים בקרוב. הוא למעשה חוה חושת הקלה רגעית מעצם הידיעה שהסבל עומד להסתיים סוף סוף. זו אשליה ומלכודת שאסור להאמין לה. דבר נוסף מאוד חשוב הוא לא להיות שיפוטיים – לא להטיף, וודאי שלא להתווכח איתו על האם זה נכון או לא לעשות את זה. אדם במצב כזה אינו יכול להפעיל רציונל. הכאב והסבל ששולטים בנפשו לא יאפשרו לו להבין שמדובר בדרך שאין ממנה חזרה.

הסטטיסטיקה מראה שרוב האנשים שהתאבדו, פנו לעזרה לפני כן או סיפרו למישהו. המשוררת "תרצה אתר" למשל, בתו של המשורר "נתן אלתרמן", כתבה את השיר "בלדה לאישה" המתאר במילותיו כוונת התאבדות ברורה. לו רק היה מישהו שהיה מתייחס לשיר הזה ולמילותיו בהבנה שמדובר במסר של מצוקה וכוונת התאבדות, ייתכן והיא הייתה איתנו כיום.
כך שאסור לקחת את הפנייה שלהם אליכם בקלילות ולו לרגע. גם אם לא קורה כלום והפנייה חוזרת על עצמה במשך עשרות פעמים שוב ושוב.
אפשר גם להיעזר במתנדבים בעמותות כמו סהר וערן, אבל זה אינו תחליף בשום אופן ללקיחתו של בן משפחתכם לטיפול מקצועי מיידי, ואבחנה פסיכולוגית ופסיכיאטרית.

קיימים גם בני משפחה שמוצאים עצמם כועסים כעס בלתי נשלט על יקירם שגורם להם לחרדות ומשבש את חייהם, הם מאשימים אותו בסתר ליבם באגוצנטריות וחוסר התחשבות כלפיהם ובחוסר איכפתיות. הם כועסים על כך כשהוא מדאיג אותם כל כך מבלי לחשוב על הפאניקה והמצב הנפשי הקשה שהוא יוצר גם אצלם. במקרים כאלו שבהם גם כעס על בן המשפחה הזקוק לעזרה, נכנס למערכה, יש לפנות את כל המשפחה לטיפול ולא רק את בן המשפחה הסובל.
אבל יותר חשוב מכל, לא להיכנס לחרדות. החרדה ואיבוד עשתונות לא יעזרו ליקירכם לצאת מזה. יש לפעול בקור רוח ובאופן לוגי וכאמור בדחיפות להתייעץ עם אנשי מקצוע, ולחשוב מה עושים ואיך עוזרים לו להילחם ברצון האובדני.

זיכרו: אף אדם לא באמת רוצה למות, אף אחד מאתנו הרי לא יודע מה יש שם באמת, אבל לעיתים הסבל והכאב כל כך גדולים, השדים בנפש משתוללים, ההרס העצמי חזק ובלתי נשלט ותחושה של ,,אני לא שווה כלום" מהדהדת בראש. החולה לא מצליח לחשוב על שום פתרון אחר, מאחר והוא לא נמצא במצב של חשיבה רציונלית בתקופה זו, משפטים שתנסו לומר לו ולהסביר: "אין חזרה מהדרך הזו" או "הכל יעבור בסוף" לא יעבדו עליו.
נכתוב שוב: אדם שמאיים בהתאבדות, אינו עושה זאת רק כדי לקבל תשומת לב מכם. הוא באמת מרגיש כך, והוא פונה אליכם כי הוא רוצה שתעזרו לו. הוא פונה אליכם כדי שתעזרו לו להילחם בחושך ובסבל הגדול שמחשיכים את נפשו. הוא רוצה שתעזרו לו להילחם במחשבות ובדחפים הלא נשלטים בנפשו, כי לבד אין לו מושג איך לעשות זאת. הוא פונה אליכם כדי שתעזרו לו להשיג את הכלים הנכונים שיאפשרו לו להציל את עצמו. הוא פונה אליכם כי מקנן עדיין חלק בתוכו שמחפש הצלה.

עול הטיפול במקרים כאלו אגב, אסור שיימצא על כתפיו של בן משפחה אחד בלבד, מה שיכל להוביל לקריסתכם, במקרה כזה צריך להפעיל את כל המשפחה והחברים, חשוב מאוד שגם אתם תוכלו להיתמך באחרים, להעביר מדי פעם את האחריות הקשה גם לאחרים, ולהרגיש קצת פחות לבד עם החרדה והבהלה לשלומו של יקירכם.
 
 
חזרה ל->
***