חודשים רבים תקשר בלי סוף עם הפסיכולוג והרופאים שלה כדי להתייעץ, הקפיד להכריח אותה לקחת את הכדורים ולאכול, ואף לקח אותה לבדיקות דם במחשבה שאולי הדברים קשורים למצב בריאותי. אריאלה הבטיחה כל הזמן שעוד חמש דקות תקום, תתלבש ותתחיל לתפקד, אם רק יתאפשר לה לשהות במיטה עוד חמש, עשר דקות אבל חמש הדקות הללו הפכו לשעות. היא באמת רצתה לקום ולתפקד, אבל לא הצליחה למצוא כוחות. המיטה הייתה מגינה מדי, הפחד מהיציאה מהמיטה הבטוחה אל אי הודאות של החיים, גרם לה לרצות להישאר בה עוד ועוד.
עד שיום אחד הגיע בן זוגה הביתה, עם כלב תחש קטן כבן שלוש. הוא הניחו ליד מיטתה ויצא מחדרה, מבלי אומר.
הכלב הקטן היה מבוהל עד אימה, הוא נלקח בבת אחת מבית אחר ומשפחה אחרת שאהב, געגועיו וסבלו היו קשים. אריאלה שהבינה זאת, אספה אותו אליה למיטתה, הרגיעה וליטפה. בשלב מסוים בן זוגה נאלץ ללכת לעבודה, אבל הכלב שמצא עצמו בבית זר, המשיך לבכות וליילל בעצב וגעגועים. אריאלה מצאה לראשונה את עצמה מרוכזת כל כולה ביצור סובל אחר. בשלב מסוים כשהבינה שהוא גם מאוד רעב, קמה לראשונה ממיטתה כדי להביא לו אוכל. אבל מיד כשעמדה לחזור למיטה, נעמד הכלב ליד הדלת ובכה ושרט את הדלת. בלית ברירה, לקחה רצועה וירדה לטייל איתו, כדי להרגיעו ולאפשר לו חמצן ואוויר.
כך במשך שבועות רבים, החזיק הכלב האהוב את אריאלה מחוץ למיטה. הטיפול בו אילץ אותה לקום ממיטתה, להאכילו, לרדת איתו למטה לטיולים.
ההכרח לטפל ביצור אחר, סובל וחסר אונים כמעט כמותה, שהיה זקוק לה, אילץ אותה לקום ולהתחיל לתפקד. בן זוגה הבין שרק כשתאלץ לטפל במישהו אחר, מישהו השרוי בסבל וחוסר אונים גדול משלה, רק אז תאלץ עצמה לקום.
אחת דרכים היעילות לטיפול באנשים הסובלים מקושי לתפקד, ממצב סביל שבו הם מתקשים לתפקד בשיגרת היומיום, היא דווקא ביכולת למצוא עבורם מטרה ומשמעות בטיפול באחרים הסובלים וזקוקים להם. בן זוגה של אריאלה, שהבין את הפטנט הזה, ידע שכלבים הם אהבתה הגדולה ביותר, ומה שיכול להקימה מהמיטה, אבל במקרים אחרים זה יכול להיות גם טיפול בנפגעי נפש אחרים וחונכות, עזרה לאנשים מבוגרים בבית אבות השרויים בבדידות, חונכות ילד עם תסמונת אספרגר או קשיים נפשיים, הושטת יד לאנשים שנקלעו למשברי חיים קשים. לפעמים רק כשאנו מבינים שמישהו אחר זקוק לנו מאוד, אנו מוצאים את הכוחות לצאת מהסבל שלנו, כדי להושיט יד לאחר.
יש לסייג ולומר שהדברים מתייחסים למצב שבו האדם לא נמצא בדיכאון קליני או במצב נפשי מסוכן אלא בקושי יומיומי של רבים מהמתמודדים, גם בתקופות של רמרסיה, להקים עצמם מהמיטה המגינה אל חיים של תפקוד בעלי ערך ומשמעות. שווה נסיון.
הכותבת שיר שוורץ מנחת סדנאות כתיבה אינטואיטיבית לפגועי נפש. עובדת בקבוצת "פרויקטים שיקומיים" המתמחה במתן שירותי שיקום למתמודדים עם מחלות נפש סכיזופרניה, מאניה דיפרסיה, דיכאון, OCD, פיצול אישיות, הפרעה דו קוטבית.
