אנו כולנו יצורים מאוד חברותיים במהותנו, אנו זקוקים לאחרים, אבל מה קורה לנו כשאנו זקוקים מדי יום או אפילו כמה ימים בשבוע להיכנס למערה שלנו ולהתבודד מעט? האם מדובר בהפרעה? במשהו שעלינו לתקן בעצמנו או אולי מדובר בצורך חיוני שמאפשר לנו לצאת חזרה לחיים וליקרים לנו לאחר שתדלקנו את נפשנו?
ומדוע קיימים ביננו אנשים זקוקים או מחפשים להתבודד מדי פעם או באופן קבוע?
סיבות כמו דיכאון וחרדה למשל יכולות לגרום לנו לרצות לנתק קשרים עם חברים ומשפחה, חרדה חברתית/ הפרעת אישיות נמנעת/ סכיזואידית או הפרעת אישיות גבולית יכולות גם הן לגרום לאנשים להתנתק מחברים או בני זוג, אבל במקרים אלו ההתנתקות אינה רצונית ומטרותיה שונות ממטרותיו של הנזיר המתבודד שבוחר בפרישה לזמן מה על מנת להאיר את נפשו.
גם אנשים עם הפרעת קשב וריכוז יתקשו לבלות זמן ממושך עם בני זוג, חברים או משפחה. הם זקוקים להמון ריכוז כדי להקשיב, לעיתים קרובות הם סובלים מחוסר קשב ולכן לעיתים קירבה אינטימית לאדם אחר לאורך זמן יכולה לגרום להם לעינוי של ממש באם הם אוהבים את אותו אדם ועושים מאמצים עילאיים להתמודד עם הפרעת הקשב ולהקשיב לו.
אבל מה קורה לאותם אנשים הבוחרים מרצון להתבודד מדי פעם כאשר לא נראית לעין הפרעה כלשהי הגורמת לכך? מהי הסיבה לכך שיש אנשים הנזקקים לזמן לבד עם עצמם כמעט בכל יום?
התבודדות מרצון שאינה קיצונית ונמשכת לאורך זמן, ואינה נובעת מדיכאון, חרדת נטישה מדחפים אימפולסיביים בעקבות פוסט טראומה, אישיות חרדתית, גבולית או סכיזואידית, יכולה להיות כמו במקרה הנזיר המתבודד החלטה מודעת למטרות ריפוי עצמי והתבוננות או במקרים אחרים צורך פנימי הנובע מאישיות מולדת.
"אדם רגיש מאוד" או HSPHSP (ר"ת של אנשים רגישים מאוד)
לפי איילין איירון מדובר באישיות רגישה מאוד שמרגישה מוצפת לעיתים קרובות. שהות במחיצת אדם אחר לאורך זמן מייצרת הצפה. לדוגמא: כאשר בן זוג חבר או אפילו אדם שאינו קרוב להם הנמצא איתם בבילוי חברתי, שרוי בהלך רוח של עצב או כעס, הם עשויים להרגיש את האנרגיה של האדם הכועס או הכואב ולחוות בעצמם הצפה רגשית בשל מצב רוחו של האדם שאיתם. לאחר בילוי כזה הם זקוקים לזמן לעצמם כדי להחזיר לעצמם את הרגיעה מתחושת ההצפה שחוו מול מצבי הרוח או קשיי האחר.
בניגוד לאנשים הזקוקים לקשר אינטנסיבי כפיצוי על תחושת ריקנות מתמדת, המילוי העצמי של HSP מגיע דווקא מאותו מקום שבו ניתן להם הזמן לשהות ולארח לעצמם חברה מבלי להרגיש מוצפים מהמולה ורעש גדול ואנשים רבים סביבם. נדיר לשמוע מהם על תחושה של שיעמום בעת בחירתם להתבודד לפרקי זמן קצרים (הדגש הוא על פרקי זמן קצרים ולא על התבודדות לאורך זמן ממושך).
HSP נאלצים להתמודד עם קשיים גדולים על מנת להסביר עצמם לסובבים אותם, בחברה שהתבודדות מרצון אינה מובנת לה. חברה המכוונת לפרודוקטיביות ועשייה תמידית וחיים חברתיים מתמידים. הם יכולים להיות להיתפס כביישנים, מוזרים, מתנשאים ולעיתים אף יתפסו להגדרות ותיוג כאנשים עם אישיות נמנעת או חרדה חברתית.
"בעיה תדירה במערכת יחסים קרובה עם בן זוג או ידיד" כותבת איילין איירון בספרה אדם רגיש מאוד, "הוא הצורך הרב שלכם בהתבודדות רק כדי לחשוב ולעכל את היום. האחרים עלולים לחשוב שדוחים אותם, ואולי הם פשוט רוצים בחברתכם. נסו להסביר להם למה אתם צריכים את ההפסקה". ("אדם רגיש מאוד" עמ` 156 )
מה עושים כדי להסביר לחברים ולבני זוג את הצורך שלכם בהתבודדות לפרקים גדולים יותר מאלו של אחרים?
1.לתקשר ולהסביר את עצמכם לחברים בני זוג ובעיקר אם התחלתם לאחרונה קשרים חדשים אם אנשים שאינם מכירים את אישיותכם. להקדים תרופה למכה ולהסביר שאתם זקוקים לספייס יותר מאנשים אחרים מטבעכם.
2.לא להיעלם ולהתנתק מחברים או מבני הזוג לעולמכם הפנימי והתבודדות מרצון לכמה שעות או אפילו יום יומיים לפני שאתם מיידעים אותם בצורך שלכם בכך. רצוי לתקשר עם בן הזוג או להתקשר לחברים ולהסביר שכמובן אינכם נעלמים להם, ולהבהיר את הצורך שלכם לזמן עם עצמכם ולהבטיח שהם אהובים ויקרים לכם והזמן שלכם עם עצמכם לבד אינו קשור אליהם אלא לצורך פנימי שלכם. (אני עצמי נוהגת פשוט להלוות לחברים ואנשים חדשים שלא מכירים אותי ונכנסו לחיי את הספר של איילין איירון לפני הסברים והתנצלויות שונות על הצרכים שלי להתבודד מדי פעם).
3.גם בשעות שאתם זקוקים ללבד שלכם, אל תשכחו לשלוח מדי פעם ווטסאפ מחויך לחבר או לבן / בת הזוג, לשאול לשלומם, להזכיר להם שאתם מתגעגעים וחושבים עליהם ולא נעלמתם מחייהם.
4. מגורים משותפים ונישואין: עסק לא תמיד פשוט לאנשי ה HSP כמובן שהאידיאל הוא למצוא בן זוג - אם התאהבתם באדם שזקוק לקשר אינטנסיבי , רצוי כי תגדירו לכם גבולות. שבו עם עט ומחברת והגדירו את הגבולות שלכם בתוך הקשר. למשל: בימים אלו ואלו, אני זקוק לכך וכך שעות לבד, לאחר עבודה של שמונה שעות אני זקוק למנוחה והפסקה להיות מעט עם עצמי ואיני יכול מיד לבלות עם בן זוגי בפאב או אף לשקוע בשיחה ארוכה. שבו עם בן זוגכם והסבירו לו את הצרכים שלכם לפני המעבר למגורים משותפים או נישואין. ,
5. קחו לכם בכל יום הפסקות קצרות יזומות לעצמכם, אל תפחדו להיות לא פופולארים או לרכוש לעצמכם שם של מתבודדים. מספיק שיש לכם שניים שלושה חברים שמכירים ומבינים את התכונה הזו שלכם ומקבלים אתכם כמות שאתם כדי להבין שאתם לא כאלו.
6. אולי החשוב מכל: HSP מתמודדים רבות עם רגש אשמה שבשל הצורך שלהם בפרקי זמן ושהות עם עצמם לבדם, הם מחמיצים או שאינם עומדים בקצב שהחיים אמורים להכתיב להם. אל תכעסו על עצמכם אם היה לכם יום מציף ועמוס בעבודה ובטיפול בילדים החלטתם שאתם זקוקים לזמן לבד וסירבתם בסוף היום להגיע למסיבה או אירוע כלשהו.
7. ראו את הדברים החיוביים ברצון שלכם להתנתק ולהתבודד מדי פעם, יש לכם עולם פנימי עשיר משלכם, ובניגוד לאחרים, אתם אינכם זקוקים כל הזמן להיות מוקפים באנשים כדי להתמלא מבפנים. יחד עם זאת זכרו שלא להגזים בפרקי הזמן שהקצבתם לעצמכם להתבודדות. יתר קיצונית. שימרו על כך שההתבודדות תעשה בפרקי זמן קצרים ומבוקרים. בדקו וודאו שהזמן שלכם עם עצמכם אינו משתלט או בא על חשבון הזמן שלכם עם חברים ובני הזוג.
מקורות:
"אדם רגיש מאוד" – לצמוח כשהעולם מציף אותך – אליין איירון
לכתבות נוספות:
הכותבת/עורכת שיר שוורץ מנחת סדנאות כתיבה יצירתית טיפולית. עובדת בקידום פרויקטים שיקומיים המתמחה במתן שירותי שיקום למתמודדים עם מחלות נפש סכיזופרניה, מאניה דיפרסיה, דיכאון, OCD, הפרעה דיסוציאטיבית, הפרעה דו קוטבית. shir-schwartz.com
