על החברה

"החיים מצחיקים אז צוחקים" – שימוש בהומור במצבי משבר וקושי

"החיים מצחיקים אז צוחקים" אמרו פעם הגששים. זה אכן נכון שלפעמים החיים יכולים להיות אבסורדים אבל לא תמיד הם מצחיקים אותנו, אולם שימוש בהומור אכן יכול לעזור ולהקל עלינו במצבי משבר, בעת כעס וחרדה וקושי, לאמץ זווית ראיה הומוריסטית על עצמנו ועל החיים וכך לנסות להפחית מעט את תחושת הכובד והקושי שאנו חווים.
הומור יכול לאפשר לנו לבטא רגשות בדרך מעודנת של הרחקה, לבטא כעס, פחד, חרדה ורגשות כואבים בדרך שלא פוגעת בנו ובאחרים. אנו גם יכולים להשתמש בהומור שחור כדרך להקלה, אך תמיד עדיף שימוש בהומור לא מתנשא ולא פוגעני כלפינו או כלפי אחרים.
יש להדגיש כי השימוש בהומור מותנה בדרגת המצוקה והקושי שאנו חווים. במצבים פתולוגיים או כרוניים כמו דיכאון מז`ורי – לעיתים אנו חווים כי קשה עד בלתי אפשרי לנו לבטא הומור או לצחוק. וזה מובן ולגיטימי.
 
רצוי לא לייצר את ההומור בכוח, אל תרגישו אשמה במידה והנכם מצויים במצב בו אתם חשים שאתם כאן מסוגלים לצחוק או להצחיק. השתמשו בהומור רק במקרים בהם אתם אכן מרגישים שהוא אכן כול להקל עליכם.
פרויד אבי הפסיכואנליזה, אף חקר את ההומור ויכולותיו בספרו: "הבדיחה והלא נודע". פרויד אהב הומור, אבל יש לזכור שהוא גדל בתרבות שונה מזו שלנו, זהו אחד מספריו הפחות ידועים וחידודי הלשון הגרמניים לא בטוח שיהיו נהירים או מצחיקים בתרבות שלנו.
 
ד"ר "אריה סובר", חוקר הומור ומרצה להומור ותקשורת, ייסד את האגודה הישראלית לחקר ההומור. "הומור הוא עניין קיומי" אומר סבר בכתבה לעיתון "הארץ" משנת 2016 "זה בכלל לא צרכי בידור או הנאה, הומור בבסיסו הוא חלק ממנגנון ההגנה".
 
הומור כאמצעי טיפולי
ויקטור פרנקל, הפסיכולוג ומייסדת תורת הלוגותרפיה הידוע לרבים בשל ספרו "האדם מחפש משמעות", היה הראשון שהדגיש את חשיבות ההומור גם בתוך המרחב הטיפולי ובשימוש בהומור כדרך הסתכלות ופרשנות אחרת על החיים ואירועי חיים.
הוא האמין כי ניתן להתבונן ב"עצמי" מזווית ראיה המשקפת פרשנות היתולית ומקלה על תחושת המצוקה.

ד"ר פאץ אדאמס, היה הרופא הראשון שהטמיע את ההומור כדרך ישימה להקלה ובריאות אדאמס יה ידוע בכך שעשה הכל בשביל להצחיק את הפציינטים שלו. (ולא תמיד הצליחו הפציינטים ואנשי הסגל להכיל את ההומור, מה שכמעט עלה לו גם בפיטורין).

יוגה צחוק
הוגה השיטה, רופא קונבנציונלי מהודו בשם "ד"ר קטריה מדן", חקר ונחשף לשיטות ומחקרים שונים על צחוק והשפעתו על הבריאות הנפשית ופיתח את שיטת היוגה צחוק – בתחילה ניסה שימוש בתחילה דרך בדיחות, אבל מהר מאד גילה שחלק מהבדיחות פגעו במשתתפים בקבוצה או היו סקסיסטיות, לכן הפעיל את היוגה צחוק. שיטה המבוססת על צחוק ללא כל סיבה אפשרית. השיטה משלבת צחוק עם תרגילי נשימה הלקוחים מעולם היוגה. השילוב של האלמנט הגופני והפעילות הפיזית, מאפשרת הקלה או שחרור מתעוקה נפשית או פיזית. צחוק הוא דבר מדבק המאפשר חיבור גוף נפש והקלה על מצוקה. בתרפיית ה"יוגה צחוק" משתמשים בסדנאות וקבוצות טיפול רבות במרכזי יום בבריאות הנפש ובבתי חולים פסיכיאטריים ובסדנאות רבות בכל רחבי הארץ.

אז על מה אפשר לצחוק?
מותר לצחוק על הכל בתנאי שזה לא פוגע בנו או באחרים. אפשר לצחוק על פסיכולוגים, שיטות טיפול, טיפול תרופתי, בריאות הנפש, טיפול תרופתי.

הומור עצמי
לא תמיד אנחנו אכן מסוגלים לעשות זאת, אבל אם יש לנו אפשרות לכך, הומור עצמי מאפשר התמודדות עם מצוקה רגשית, קשיים ואף עם הסטיגמה החברתית והעצמית. מופע הסטנד אפ "סליחה על ההפרעה" הינו מופע מקסים ומצחיק של סטנדאפיסטים מתמודדים שאינם מתביישים לצחוק על הכול: הסטיגמה, הקושי, המחלה, ההתמודדות, הפחדים, החרדות. המופע מקרב מאוד את הקהל אל עולם לא תמיד מוכר לו, כך גם עוזר מאוד במיגור הסטיגמה החברתית.


קריאה נוספת
https://www.haaretz.co.il/magazine/ayelet-shani/.premium-1.2848505
https://www.psychologytoday.com/us/blog/in-therapy/201312/laughter-in-therapy
https://www.zurinstitute.com/humor_clinicalupdate.html

סליחה על ההפרעה – סטנד אפ מתמודדים
https://www.youtube.com/watch?v=Tm1tnVahOBo&t=309s

הכותבת/עורכת שיר שוורץ מנחת סדנאות כתיבה יצירתית טיפולית. עובדת בקידום פרויקטים שיקומיים המתמחה במתן שירותי שיקום למתמודדים עם מחלות נפש סכיזופרניה, מאניה דיפרסיה, דיכאון, OCD, הפרעה דיסוציאטיבית, הפרעה דו קוטבית.
shir-schwartz.com

 
חזרה ל->
***