"אין דבר כזה מחלת נפש", הצהירה באוזניי י` (השם המלא שמור במערכת), בת 32, עובדת בחברת שירות לקוחות, מתמודדת עם מאניה דיפרסיה. "זה משהו שאנשים המציאו כדי שיהיה להם יותר נוח לפרש התנהגות של אחרים ולהכניס למגירות". אנחנו לא נולדים חולים. תינוקות לא נולדים עם מחלות מוחיות או אפילו נפשיות, אם מישהו מתעקש לקרוא לזה כך.
לפי מחקרים שהוכחו, מאניה דיפרסיה נחשבת למחלה תורשתית.
"אני בכלל לא סגורה על זה שזה גנטי ותורשתי, כמו שזה בעיקר קשור לסביבה שבה גדלתי` לדברים שחוויתי כילדה".
מתי קיבלת אבחון של מאניה דיפרסיה?
"אובחנתי אבחנות שונות לפני שניתן לי אבחון של הפרעת מצב רוח וטראומה מורכבת. אני תמיד אומרת בחצי צחוק וחצי עצב, שעברו איתי על כל ה-DSM"
מחקרים רבים מצאו בצילומי MRI מבנה המוח של אנשים הסובלים מקשיים מנטליים, שונה ממבנה מוחי של אחרים. מה דעתך?
"בהחלט אפשרי שאחרי חוויה פוסט־טראומטית משהו ישתנה גם במבנה המוח. גם הגוף שלנו משתנה לאחר שעברנו תאונה או נפלנו ברחוב, אבל זה לא אומר שנולדנו ככה".
את אלי (שם בדוי) הכרתי במסגרת הנחיית סדנאות כתיבה טיפולית. עד למפגש קבוצתי עם כותבים המתמודדים עם קשיים מנטליים, עולם בריאות הנפש היה זר לאלי, ומעולם הוא לא ניגש קודם לכן לטיפול או לאבחון רפואי. ביקשתי את דעתו בנושא.
"יש בהחלט מחלות נפש, אין לי ספק בכך, חבל להכחיש. אני הכחשתי במשך שנים, פחדתי לספר, חשבתי שזה יעבור לבד. מסיפורים פה בקבוצה הבנתי שזה לא עובר לבד, שאם לא אגיע לרופא או למטפל ואקבל אבחון למצבי, שום דבר לא יעלם מעצמו".
אבחנות הן דבר נחוץ לדעתך?
"מאוד. זה מאפשר לי לדעת ממה אני סובל ואיך לעזור לעצמי, איך למצוא את הטיפול הנכון עבורי. אם הרגל שלי כואבת ולא עשיתי צילום, אז אדע שכואבת לי הרגל, אבל לא אדע למה. לא אבין שיש לי שבר ואני צריך לתת לרגל לנוח ולגבס אותה".
האם קיים לדעתך דבר כזה "נפש"?
"ודאי".
אבל אף אחד לא הצליח להוכיח שהנפש קיימת, לא בצילומי רנטגן ולא ב-MRI.
"לא כל דבר ניתן להוכיח. אני מאמין שלאדם יש גם נשמה, אבל אני לא יכול להצביע על משהו ממשי שאני יכול לקרוא לו הנשמה שלי. יש דברים שאנחנו בחושים המוגבלים שלנו לא יכולים לראות".
תומאס סאס: המונח "מחלה" רלוונטי רק לרפואה
ייתכן כי את הדיון הסוער בנושא התחיל תומאס סאס, פרופסור לפסיכיאטריה ניו־יורקי. סאס טען בכתביו הפופולריים, שעוררו שערורייה בממסד הרפואי הפסיכיאטרי, כי מחלת נפש אינה מחלה אורגנית. הוא טען כי הפסיכיאטריה אינה מסוגלת להוכיח שאכן מדובר בפגם מוחי בעקבות חוסר איזון כימי, ולכן אין לדעתו דבר כזה מחלת נפש. סאס דחה את המושג "מחלה", שלדעתו רלוונטי רק לרפואה ול"מסגרת הפיזיקליסטית" אך לא לענייני נפש והתנהגות אנושית. המיתוס של מחלות נפש, לאחר שטען שלמעשה לכל ישות יכולה להיות גרסה מזויפת[י3], וטען שרק מחלות גופניות הן אמיתיות ומחלות נפש הן "מחלות מזויפות ומטאפורות".
.
אין דבר כזה "נפש"?
במאמר שתרגמה במיוחד לאתר אלכסון דפנה לוי ושמו "אין דבר כזה תודעה, מובאים ניסויים מעניינים על חולדות, שעשה הפסיכולוג האמריקאי רוברט אדר. אדר שחקר את מערכת החיסון, גילה כי מערכת החיסון מחווטת להגיב לטראומות, חוסר איזון במערכת עקב אירועים טראומטיים קשים בעבר קשור קשר ישיר למחלות פסיכיאטריות שונות.
עם זאת נטען במאמר כי "ההתעקשות להמשיך ולראות במדעי הקוגניציה והפסיכולוגיה תחומים החוקרים את `התודעה`, יוצרת רושם מוטעה בקשר לתחומי העניין של הדיסציפלינות הללו. מושגים כמו `תודעה` ו`נפש` מסיבים נזק כה רב, ויש לנו סיבה טובה להיפטר מהם. במקום לדבר על `תודעות` ועל מה שהוא `נפשי`, מוטב שנדבר במונחים מדויקים ומועילים יותר".
ד"ר ירדן לוינסקי יוצא להגנת הפסיכיאטריה הביולוגית באתר "דברים שעוברים לי בראש".
לוינסקי אינו פוסל את תפיסת העידן החדש, שלפיה יש להסתכל על מחלות נפש גם בהיבטים פסיכו־סוציאליים, אבל מבקש להשמיע גם את קול הרופאים בנושא.
"הביקורת העכשווית כנגד הביו־פסיכיאטריה", טוען לוינסקי, "כמעט תמיד מתבססת או מתכתבת עם הטיעון כי מחלות נפש אינן באמת מחלות אמיתיות. לעזרתם מזכירים המבקרים פסיכיאטרים כמו תומאס סאס, שטענו מכיוון שלא ניתן לאבחן מחלות כמו סכיזופרניה באמצעות בדיקות הדמיה או בעזרת נתיחה שלאחר המוות, הרי שלא מדובר במחלה אמיתית". דבריו של ד"ר לוינסקי מתכתבים עם דבריו של אלי, שלפיהם אבחנה של התסמינים מאפשרת טיפול מדויק יותר, עם אחוזי הצלחה גבוהים יותר להגיע לרמיסיה ולהחלמה.
יערה ישורון, מחברת הספר "החיים הם טריגר" ומאמנת אישית, כותבת בפוסט שהפך לוויראלי מאוד בפייסבוק:
"אין דבר כזה מחלות נפש. אין. הנפש היא לא איבר והיא לא יכולה להיות חולה. היא יכולה להיות עצובה או שמחה, סוערת או רגועה. היא יכולה להרגיש הכול, היא כלי רב עוצמה, אבל היא לא חלק שיכול להיות חולה או בריא. היא תמיד בריאה, ותמיד שואפת להשלמה ולחיים".
ישורון מתייחסת בפוסט לנושא הרגישות המולדת. היא מציינת את הספר "אדם רגיש מאוד", שעליו כתבנו בעבר כאן, ובו היא מתייחסת לרגישות מולדת ולקושי בוויסות חושי.
לטענת ישורון, חלק גדול מהקושי והמכאוב נובע מלכידת הרגש בגוף הפיזי. דבריה מתכתבים עם הטיפולים הניתנים היום לסובלים מהפרעת דחק. שיטות טיפול חדשות ב-PSD, כמו "הגוף זוכר" ו"החוויה הסומטית" (SP) מנסות לתת מענה לתסמיני הדחק בראיית הגוף והמיינד כמקשה אחת, כמכלול. התובנה שמטפלים רבים הגיעו אליה בשנים האחרונות היא, שהטראומה עצמה כלואה בגוף הפיזי ולא רק במיינד ובזיכרון.
הפסיכולוגית האמריקאית לוסי ג`ונסון כותבת במאמר ל-I/iai.tv news: "המושג `מחלת נפש` קיים כמובן, כמו גם המושגים של `מכשפות`, `רוחות רפאים` אלוהים`, אבל הרעיון שהחוויות האמיתיות מאוד תחת המונח הזה מוסברות בצורה הטובה ביותר כהפרעות רפואיות, מעולם לא היו ראיות התומכות בו".
המרכז הרפואי לביולוגיה אינפורמטיבית מתכתב בנימה ביקורתית עם המודל של תומאס סאס. סאס לא הכחיש לבני אדם יש קשיים, אבל הוא העדיף להמשיג אותם לא כמחלות נפש או כמחלות בכלל, אלא כבעיות בחיים. מה שנראה שהוא מתנגד לו כאן, הוא פלישת השיח הפסיכיאטרי לתחומים הולכים וגדלים של חיי האדם. סאס אימץ נימה מלגלגת, למשל כשדן ב"התנהגות שאנו מכנים גניבה מחנות, אבל פסיכיאטרים מכנים קלפטומניה".
האם קיים מושג כזה "מחלת נפש"? האם קיימת אפשרות שמדובר בכינוי סמנטי לתסמינים המלווים את הסובלים ממצבי דחק, מרגישות מולדת, מהעברה בין־דורית או מחוסר איזון כימי?
ואולי כל התשובות נכונות?
ביבליוגרפיה
Thomas Szasz on The Myth of Mental Illness
"אין דבר כזה תודעה" - אתר אלכסון
להגנת הפסיכיאטריה - ד"ר ירדן לוינסקי
מחלות נפש, אין דבר כזה - יערה ישורון
There Is No Such Thing as a Psychiatric Disorder/Disease/Chemical Imbalance | PLOS Medicine
No such thing as mental illness? Critical reflections on the major ideas and legacy of Thomas Szasz - PMC
Does ‘Mental Illness’ Exist? » IAI TV
הכותבת: שיר שוורץ, מנחה סדנאות כתיבה טיפולית, עובדת בחברת "קידום פרויקטים שיקומיים"
