מאמרים וכתבות

ראה מידע נוסף..

ראה מידע נוסף..

בספר: "הסיפור שאינו נגמר" חווה גיבור הסיפור, נער ביישן, סגור, שחבריו לכיתה מנדים ומתנכלים לו, הזדהות עם אוטריו גיבורו השני של הסיפור. אוטריו האמיץ היוצא למסע הרפתקאות כדי להציל את ממלכת "פנטזיה" שעומדת להיכחד. במהלך הספר כולו חווה הנער הזדהות וקירבה אל ה"אני" הפנימי שלו, אל האומץ שלו עצמו לצאת למסע משל עצמו ואל הכוחות הטמונים בתוכו, שלא הבחין בהם לפני כן.

אנו מרבים לדבר על תרפיה והעוצמה שבתרפיה באמנות קרי: כתיבה, ציור, מוסיקה, תיאטרון וגו`. אבל קיימת תרפיה נוספת, תרפיה שכל מי שאהב ואוהב לקרוא, של מי שהזדהה פעם עם דמות על על הנייר שבעצמה נלחמת בקושי ובסבל, מכיר ויודע את עוצמתה. התרפיה שבקריאה.

ראה מידע נוסף..

במחלקות הפתוחות בבתי החולים הפסיכיאטריים, ניתנים טיפולים פסיכולוגים לפחות פעם פעמיים בשבוע, מתוך ההבנה ששילוב של טיפול תרופתי עם טיפול פסיכולוגי הוא הטיפול האפקטיבי ביותר עבור נפגעי הנפש.

אבל מהו הדין כשמדובר באשפוזים במחלקות סגורות? עד כמה טיפול כזה יכול להיות יעיל במקרה זה, במידה וניקח בחשבון כמה וכמה פרמטרים ומשתנים כגון: האשפוזים שם יותר קצרים, יש נטייה להעביר כמה שיותר מהר את החולים למחלקות פתוחות ושיקום, לא תמיד החולים נמצאים שם מרצונם החופשי, ועל מנת באמת לשאת פרי מטיפול פסיכולוגי, המטופל חייב לשתף פעולה ולרצות זאת.

ראה מידע נוסף..

בעת שהותה באישפוז שלישי בבית חולים פסיכיאטרי שאלה פטרישיה דיגן, אז נערה בת 18, את הפסיכיאטר שטיפל בה: "מה יש לי ומה יהיה איתי?" "את לוקה בסכיזופרניה כרונית" השיב לה בנונשאלנטיות. "באמצעות התרופות אולי תוכלי להתקיים. באותו רגע נדמה היה לה שמישהו זרק על ראשה אבן כבדה. סיפור חיי נחתם, סיפרה בעת ביקורה בישראל ובהרצאה שנתנה פה. במשפט אחד הוא לקח ממני הכל. כל תקוותי, שאיפותי לעתיד, איבדתי הכל. הוא לא ראה בי אדם עם יכולות וכישורים ורצונות ופחדים וחרדות, הוא לא ראה אישה שבורה ומיוסרת. הוא ראה מחלה. מאותו הרגע ואילך הפכתי להיות "המחלה". לא עוד אדם. ליבי נשבר.

את השנים שבאו אחר כך מתארת דיגן כריקנות. אדישות וחוסר אכפתיות ואטימות הלב הביאו אותה לשיגרת חיים בהם הייתה מתעוררת בשמונה בבוקר, מתיישבת על כיסא – מעשנת סיגריות בשרשרת, עד השעה אחת בצהריים שאז הלכה לישון עד שלוש, ובשלוש התעוררה, התיישבה שוב על אותו כיסא ועישנה עד ארוחת הערב. אז הלכה לאכול, חזרה מהארוחה התיישבה בכיסא ושוב חיכתה לשעה שמונה בערב שאז נגאלה לכמה שעות ונרדמה עד הבוקר. כך היה בכל בוקר. דיגן איבדה את התקווה, איבדה את הרצון לעשות משהו. ויתרה על עצמה. במשך שנים רבות חייתה כך, אבל הצוות שהקיף אותה לא וויתר. "איני זוכרת מתי זה בדיוק קרה" מספרת דיגן. "אבל מתישהו הם הציעו לי לעשות משהו והסכמתי, לא בגלל שרציתי. אין לי מושג למה הסכמתי".

ראה מידע נוסף..

במשך חודשים לא הצליח שמואל לקום מהמיטה. לאחר שבת זוגו עזבה אותו בתואנה שאינה יכולה להתמודד עם מחלת הנפש שלו, הרגיש שחרב עליו עולמו. הוא לא הצליח לתפקד, לקום מהמיטה, לתקשר עם אנשים. הפרידה נחוותה אצלו שבר ואבדן קשה שלא יכול היה להכיל וכשבנוסף המשיך להתמודד לבדו עם המחלה הנפשית, הרגיש שהוא קורס לגמרי. רק לאחר טיפול אינטנסיבי ממושך וטיפול תרופתי, הצליח לחזור לתפקד. הוא ייצר לעצמו תחביבים חדשים, בנה לעצמו חיים חדשים, השקיע בעבודה שאהב ולאט לאט חזר לחיים ואף מצא אהבה חדשה, מישהי שקיבלה אותו כמות שהוא, למרות הקשיים והמחלה.

פרידות הן דבר קשה, מייסר ומכאיב. לכולנו. גם לכאלו שאינם מתמודדים עם פגיעה נפשית. אבל הן עשויות להיות קטלניות, הרסניות ומייסרות במיוחד, כשמדובר באנשים שלוקים בפגיעה נפשית הצריכים להתמודד בנוסף לקושי ולכאב שבפרידה גם עם המחלה או הפגיעה שמעצימה את הכאב והסבל.

ראה מידע נוסף..

הטכנולוגיה והקדמה הביאו עמם דברים רבים, בין השאר הביאו גם אפליקציות שונות שעוזרות לנו בחיי היום יום: ניווט דרכים, בריאות, הכרויות וכן גם בין השאר אפליקציות המאפשרות כלים חדשים לקבלת טיפול ועזרה עצמית. באנגלית יש להן אף כינוי מיוחד MHapps

האפליקציות המתיימרות לעזור בנושא בריאות הנפש הולכות ומתרבות משנה לשנה. היום ניתן למצוא אפליקציות המציעות כלים ועזרים שונים בשיטות כמו CBT ו DBT. האפליקציות ברובן מאפשרות לנו לעקוב אחרי הרגשות שלנו, מצב הרוח היומי. חלקן אף מאפשרות כתיבת אירוע שהתרחש לאחרונה בחיינו ומעקב אחרי הרגשות והמחשבות שלנו לגבי אותו אירוע. בנוסף ברוב האפליקציות ניתן למצוא גם הדרכה ומוסיקה מדיטטיבית, משפטי השאה אופטימיים ויומן רגשי רפלקטיבי שבו ניתן לרשום מה מרגישים וכיצד השתפר מצבנו.

ראה מידע נוסף..

נער רגיש כבן 13, חזר הביתה כשהוא ממרר בבכי ובמצב רגשי קשה. כשישבו אתו הוריו לשיחה סיפר להם שבאחת מקבוצות הווטסאפ נודה בשל משהו שכתב. המשתתפים האחרים לעגו לו כל אחד בתורם, החרימו אותו ואף העיפו אותו בסופו של דבר מהקבוצה. ההורים טיפלו בנושא באופן מידי על ידי לקיחת בנם לטיפול והחיים חזרו למסלולם.

מתמודד באחת מקבוצות הפייסבוק למתמודדים עם סכיזופרניה, שיתף בחוויה נפשית כואבת שעבר. אמנם קיבל כמה תגובות תומכות, אבל בין כל התגובות, היו גם תגובות קשות ופוגעניות מה שגרם להתדרדרות מצבו הנפשי והוא מיהר לעזוב את הקבוצה כשהוא כואב ופגוע מאוד.

עידן הטכנולוגיה והרשתות החברתיות אמנם הביא לנו דברים טובים כמו ידע והכרויות חדשות, אבל גם נזקים לא מועטים. רבים מאתנו וגם מילדינו מחוברים לפייסבוק ולווטסאפ כמעט עשר שעות ביממה כמעט כמו באינפוזיה כאשר הם מכורים ללייקים ולתגובות וכל מילה שנכתבת בפייס או בווטסאפ יכולה לרומם או להוריד את רוחם.

ראה מידע נוסף..

בתחילת הסרט "אפוקליפסה עכשיו" במהלך החיפוש אחרי קולונל קורץ האבוד, מתגלות הקלטות שבהם הקליט עצמו מדבר. באחת מהן הוא מדמה את עצמו לחילזון. ולא סתם חילזון אלא חילזון שזוחל על תער (סכין גילוח) חד. הוא אומר שם "אני כמו החילזון הזה שזוחל על תער חד ושורד. זה החלום שלי. זה הסיוט שלי".

רבים מהסובלים מהפרעת אישיות גבולית יוכלו להזדהות עם הדימוי הזה. התחושה הקשה והבלתי נסבלת של "אין לי עור". כל טריגר הכי קטן יכול לעורר רגשות עזים שאי אפשר לשלוט בהן. הקושי בוויסות רגשי הוא אחד הדברים הקשים ביותר עמם מתמודדים הסובלים מהפרעה זו. הרגשות נחווים בעוצמה מטורפת ובלתי נסבלת כתגובה לכל טריגר ולו הקטן ביותר. לסובלים מהפרעת אישיות גבולית אין יכולת לווסת רגשות. כל טריגר יכול לגרור תגובה אימפולסיבית וקשה.

ראה מידע נוסף..

סילביה פל`את`, תרצה אתר, רומן גארי, יונה וולך, בהטובן, ארנסט המינגווי, דליה רביקוביץ. מה המשותף לכל הכותבים והסופרים המיוחדים הללו? כולם סבלו מפגיעה נפשית כלשהי: דיכאון, מאניה דיפרסיה וכו`. חוקרים רבים כבר הצביעו על הקשר בין יצירתיות לפגיעות נפשית. השאלה המהותית היא האם היצירה היא חלק נרכש בחייו של אותו אדם דווקא בשל פגיעותו הנפשית ורגישותו, או שאכן קיים משהו במוחנו שמייצר את הזיקה הזו?

חוקרים ומדענים מקרולינסקה בשוודיה בדקו את נושא הלינק בין יצירתיות ופגיעה נפשית. המחקר הראה כי אמנים רבים הגיעו ממשפחות שבהן היה קיים קשר למאניה דיפרסיה ואחת או כמה מבני משפחתם או אפילו הם עצמם לקו בה. החוקרים הרחיבו את המחקר לאבחנות פסיכיאטריות שונות אחרות כגון: דיכאון, הפרעה סכיזואידית, אלכוהוליזם ואובדנות. תוצאות המחקר אכן אישרו כי בקרב אמנים ואנשי יצירה, השכיחות של מחלה או פגיעה נפשית הייתה גבוהה יותר.

ראה מידע נוסף..

היה היה פעם זקן סיני שחי לו בשלווה בכפר קטן. לזקן לא היה רכוש מלבד בן צעיר וסוס. יום אחד ברח הסוס מהאורווה. באו אנשי הכפר ואמרו לזקן "כמה שזה רע". אמר הזקן "מאיפה אתם יודעים אם זה רע או טוב?" למחרת חזר הסוס. יחד עימו הגיעו סוסי בר רבים. הזקו ובנו פתחו את האורווה וכל הסוסים נכנסו. אמרו אנשי הכפר "כמה שזה טוב". אמר הזקן "מאיפה אתם יודעים אם זה רע או טוב?" יום אחד נפל הצעיר בעת שניסה לאלף את אחד הסוסים ושבר את רגלו. מה אמרו אנשי הכפר? "כמה שזה רע" כמובן. אמר הזקן "מאיפה אתם יודעים אם זה רע או טוב?" לאחר מכן, באו אנשי צבא ולקחו את צעירי הכפר למלחמה, שבה נהרגו חלק מהם. אבל את הצעיר לא לקחו מכיוון שרגלו היתה שבורה.
האגדה המקסימה הזו מוכיחה לנו שוב ושוב כמה אנחנו נוטים להיות שיפוטיים כלפי עצמנו וכלפי דברים ומאורעות שקורים לנו בחיינו. אנחנו ממהרים לשפוט אירוע או רגש שעולה בנו כטוב או רע עבורנו כשלמעשה בדיעבד אנו יכולים לגלות ששפטנו לשבט או לחסד מאורעות חיים ורגשות שעולים בנו.

ראה מידע נוסף..

מה קרה לאבא? הוא הפך שונה פתאום? לא מדבר כמו פעם. לא מגיב או כועס . מה עשיתי רע? למה הם כועס עלי?

לא קל לקרוא ולדבר על הנושא המורכב והכאוב הזה, אבל חשוב מאוד לדבר על זה ולייצר מודעות. על פי רוב מרבית הילדים בעיקר בגיל הרך, לא מודעים למצבם הנפשי של אחד ההורים הפגועים נפשית. במידה וההורה נפגע וחלה באופן פתאומי, הרבה שאלות יתרוצצו בראשם: מה קרה לאמא שלי או לאבא? האם עשיתי משהו שגרם לזה שהם יתנהגו אלי ככה פתאום? חשוב לדעת, לזכור ולהבין כל הזמן שילדים בעיקר בגילאי הילדות המוקדמת, לא מבינים מה קרה להוריהם. ללא שיקבלו הסבר נכון, מקצועי וטיפולי – הם עשויים להישאר בתחושה שהם עשו/אמרו/התנהגו בדרך מסוימת שגרמה להורה להפוך אחר. חשוב לזכור שילדים עדיין רואים בהוריהם מודל לחיקוי וחלק מהם אינם מסוגלים לראותם עדיין כבני אדם נפרדים מהם.

ראה מידע נוסף..

פעמים רבות אנו קוראים באינטרנט סיפורים קורעי לב, על אנשים בעיקר מהאוכלוסיות המוחלשות: קשישים, בעלי מוגבלויות, נשים חד הוריות, אנשים במצוקה משברית וג`ו, שרומו על ידי נוכלים חסרי לב ונותרו ללא כסף או רכוש או אף יצאו בנזקים חמורים מאלו. חלקם של המקרים ייתכן ובוצעו על ידי עבריינים רגילים, או פושעים שאינם בעלי הפרעת אישיות אטי סוציאלית, אבל ייתכן מאוד כי חלקם אכן בוצע על ידי נוכלים בעלי אישיות אנטי סוציאלית. ההנחה היא שלאנשים החולים במחלה זו קל יותר לרמות או לפגוע בחסרי ישע או לבצע מעשי נוכלות מאחר והם אינם מסוגלים להרגיש רגשות אשם, חמלה או אמפטיה לאחר. ולכן יותר קל להם לבצע מעשים אלו. אנשים אלו מסוגלים לבלבל מאוד מאחר ולרוב מדובר באנשים שאינם נראים או מתנהגים שונה מכל אדם אחר ומסוגלים מאוד לבלבל בהתנהגות מעושה לכאורה ולהראות נורמטיביים לחלוטין. הנטייה שמאפיינת רבים מהם להיות אינטיליגנטים מאוד וכריזמטיים גם היא עלולה להטעות ולבלבל ופועלת לתועלתם כאשר הם מעוניינים להשיג מטרה כלשהי.

ראה מידע נוסף..

זה התחיל ברצון גדול מאוד מצדו בעיקר במערכת היחסים איתה. הוא התחנן, ביקש, רדף, לא הרפה. לאחר כמה חודשים שבהם לא הייתה סגורה על עצמה, החליטה כן לתת לזה צ`אנס. במשך שנה כמעט התנהג אליה יפה, כיבד, אהב, ריגש, טיפל, העריך, אבל אז הגיע השינוי. אני לא מבינה מה עובר עליו, הייתה לוחשת בבהלה לחברים בטלפון, הוא מתנהג אלי מאוד מוזר.

האיש שהיה כל כך אוהב בהתחלה, החל לבקר כמעט כל דבר שעשתה. החל מלבוש, דרך התנהגות, דרך דיבור. הוא החל לפזול החוצה, כל דבר שעשתה ואמרה הרגיז אותו. אם אמרה לו משהו טוב, היה עונה לה בליגלוג, אם ניסתה לשתף בחייה, היה טוען ש" לא מעניין אותי השטויות שלך". בשלב מסוים פשוט הפסיקה לדבר. התפרצויות הזעם מצדו הלכו והחריפו ,כמעט כל דבר שאמרה או עשתה, הרגיז אותו מאוד.

ראה מידע נוסף..