מאמרים וכתבות

עם עלייתו המטאורית של הפרוזאק, והטיפול בקבוצות התרופות SSRI הפכו התרופות נגד דיכאון לפופולאריות במיוחד. כמובן שתרופות נגד דיכאון וחרדות היו קיימות עוד הרבה קודם, הפרוזאק שהפך פופולארי במיוחד בשל יעילותו ומיעוט תופעות הלוואי ואחריו התרופות האחרות כמו ציפרלקס וסרוקסט, הפנה את אור הזרקורים לבימת התרופות נוגדי דיכאון. בארצות רבות וגם בישראל, רבים נוטלים היום תרופות נוגדי דיכאון גם במשברים קצרי מועד.

אבל לא אנחנו המצאנו את הגלגל. תרופות נוגדי דיכאון היו קיימות מסתבר גם בימי קדם. חוקרים שחפרו בעיר יוונית קדומה השייכת כעת לטורקיה, הופתעו לגלות כדים רבים במה שנראה כסוג של בית מרקחת קדום לתרופות מלפני כ 1,300 שנה. לאחר שליחת חלק מהחומרים שהיו מצויים בחלק מהכדים למעבדה, נמצא שהחומרים שהיו שם מכילים מטונון הנוגד דיכאון.

"אדם יכול לעבור כל איך אם יש לו למה" אמר ויקטור פרנקל. ספרו "האדם מחפש משמעות" הפך בזמנו לספר חובה שנמצא בביתם של כל מטפל/פסיכולוג וגם מתמודדים רבים.

בספרו מתאר פרנקל כיצד שרד את זוועות השואה והמחנה, כיצד שרד את אבדן אהוביו ומשפחתו. הסיבה היחידה לכך ששרד לטענתו, הייתה כי הוא הבין שיש לו משמעות: להינצל כדי להביא לעולם את הידיעה על הזוועות שנעשו שם במחנות ומעבר לכך: גם את הבשורה שאדם יכול לעבור כל סבל – הנורא מכל, אם יש לו משמעות. אם הוא מרגיש שיש ערך לקיומו.

מה היה קורה לו היינו יודעים בוודאות שניתן לחזות סיכוי להפרעה או מחלה נפשית בינקות או בילדות או אפילו בסוף גיל ההתבגרות? האם ניתן היה למנוע אותה או לפחות לתת לילד סיכוי להתחזק וכלים להתגבר עליה? האם ניתן לחזות מראש אדם שיש לו נטייה להפרעות דיכאון וחרדות או אפילו מחלה נפשית , שעשויה להתפרץ בעתיד?

שאלה זו מטרידה את מנוחתם של חוקרים מזה שנים. האם קיימים סימפטומים שיכולים להעיד על כך שהאדם עשוי בעתיד לפתח נטייה לפגיעה או מחלה נפשית?

גיל בן 33 מתמודד העובד בחברת שיווק לקה לפני כחצי שנה בהתקפי חרדות קשים מאוד שלא אפשרו לו לתפקד יותר. הוא פחד לצאת מהבית, הפסיק לעבוד, נמנע ממגע עם אנשים וחי כמעט כל יום על כדורי הרגעה.

חבר מהעבודה שראה את מצוקתו, המליץ לו על קואצ`ר שטען ש"עושה קסמים בכל הנושא של חרדות". גיל שהיה במצב קשה היה מוכן לכל דבר ולכל טיפול, העיקר שמישהו יוציא אותו מהסבל הזה שלקה בו באמצע חייו.

לאחר כשלושה טיפולים, חלה החמרה קשה במצבו של גיל. הקאוצ`ר שראה עצמו כמטפל, גרם לגיל לחרדות גדולות אף יותר, הוריד את מעט ביטחונו העצמי, השפיל וצעק עליו כשהתקשה לצאת מהבית, וכעבור חמישה טיפולים, מצבו של גיל החמיר עד כדי מחשבות אובדנות והוא נאלץ להתאשפז.

אנו שמחים להנגיש עבורכם את ספר האבחנות הפסיכיאטריות בשפת הקודש, בשפתנו שלנו – עברית.DSM - לאלו מכם שלא יודעים הוא ספר האבחנות הפסיכיאטריות המפורסם, אותו הוציאה האגודה האמריקאית לפסיכיאטריה. ספר זה הוא כלי עזר ראשוני כמעט עבור מטפלים ופסיכולוגים והוא מכיל בתוכו את שיטת חמשת הצירים: הציר הראשון שעוסק בהפרעות עיקריות כמו סכיזופרניה ומחלות אחרות, ציר שני שעוסק בהפרעות אישיות, הציר השלישי עוסק בהשלכות של בעיות בריאותיות על הפרעות שונות, הרביעי בתחום התנאים הסביבתים העשויים להוות גורם משפיע, והחמישי בהערכה תפקודית מ 1 - 100

משפחות מתמודדים רבים מוצאים עצמם אחוזי אימה, כשבן משפחתם היקר להם, מספר להם שיש לו מחשבות אובדניות.
לא קל למשפחות להתמודד עם זה, כשבנכם/בתכם/הוריכם אומרים לכם משפט כזה, נדמה שהשמיים נפלו עליכם, אתם מבוהלים, חסרי אונים ומודאגים, אבל אסור לאבד את העשתונות.

כמה טעויות שנעשות בתום לב כאשר מישהו יקר פונה אליכם באמירה כזו.

ניבה יועצת בכירה בבנק הנחשבת למוצלחת ומוכשרת מאוד. ניבה אישה נאה מאוד, עובדת טובה ולקוחותיה מאוד מרוצים מהשירות אותו הם מקבלים ממנה. אבל את רוב זמנה הפנוי ניבה אינה מבלה בחברת חברים, תחביבים, בעלה או ילדיה, אלא בעיקר בצילום אובססיבי של תמונות סלפי. תמונה אחר תמונה : מצלמת, מוחקת, מצלמת שוב ומעלה לפייסבוק או לאינסטגרם. לעיתים היא מעלה מעל 20 או 30 תמונות ביום. כמעט בכל שעה היא בודקת באפליקציות מי נתן לה לייק וכמה לייקים קיבלה, אם לא קיבלה מספיק, היא מצטלמת שוב ושוב או מבקשת מחברים שיצלמו אותה, ומעלה שוב. בכל רגע פנוי בעבודתה, היא ממהרת אל הנייד לבדוק כמה לייקים ותגובות מחמיאות קיבלה, או להעלות צילומי סלפי נוספים. העיסוק האובססיבי של ניבה באהדת זרים ברשתות חברתיות, מפריע לשיגרת היומיום שלה, לעבודתה וליכולותיה להנות מתחביבים ומחברים, מבן זוגה, ילדיה ושעות פנאי שלה.

רובין ויליאמס, אותו שחקן הנפלא, קומיקאי בחסד, מצחיק בטירוף, בעל הומור נהדר, היה מסתבר שרוי בדיכאון קליני במשך שנים רבות, עד שלא יכול היה לסבול יותר את הכאב והסבל ונטל את נפשו בכפו. לפני שבועיים חל שבוע הבריאות הנפשית העולמי, מה שגרם לאתרים רבים לעסוק גם בנושא בריאותם הנפשית של אנשים ידועים, יידעונים, או סלבס. "אני צריך עזרה" אמר אלטון ג`ון לעצמו ולמקורביו, רק כעבור שנים רבות של הכחשה ואמונה שהוא צריך להסתיר את מצבו. אלטון ג`ון סבל מהתמכרות לסמים ומבולימיה קשה, ורק אחרי שנים רבות של סבל, הבין שהדרך החוצה מהגיהינום, היא רק על ידי כך שיודה במצבו ויבקש עזרה וטיפול. היום הוא מודה כי האשפוז מרצון שהגיע אליו, היה הדבר הטוב ביותר שיכול היה לעשות עבור עצמו.

הורים רבים נוהגים להרדים ילדים קטנים באמצעות טקס מרגיע: אמבט, כניסה למיטה, כיבוי אורות וסיפור מרגיע לפני השינה, זהו למעשה טקס המאפשר למוח לקבל אותות שהגיע הזמן להירגע ולעבור למוד אחר, מוד של הרגעה ושינה. שינה טובה בלילה, כמה אנו כמהים לה, לישון טוב בלילה, אומר לתפקד טוב בבוקר, שינה טובה היא מפתח לתפקוד טוב בבוקר. היא זו שמאפשרת לנו קימה במצב רוח מאושש, מוטיבציה לעשות דברים ואפשרות תיפקוד מקסימלי. רבים מהמתמודדים, בעיקר במצבים של מאניה דיפרסיה או דיכאון סובלים מאוד מהפרעות שינה קשות. כשלא ישנים טוב בלילה, המוח מתקשה לתפקד בבקרים, ואז מדובר במעגל סגור. הדיכאון מופיע בעוצמה גבוה יותר כשלא ישנים, ולעיתים אף נובע כתוצאה מחוסר שינה בלילות.  מחקרים הראו שטיפול באינסומניה אצל אנשים הסובלים מדיכאון, יכול להעלות את אחוזי ההצלחה בטיפול נגד דיכאון ופגיעות נפש אחרות.

בני משפחתם של פגועי נפש רבים חשים תסכול רב כשהם צופים בכאב ביקירם הסובל סבל קשה ומתייסר אבל מסרב בתקיפות ללכת לטיפול. הסיבות לכך שונות ומרובות: לעיתים מדובר בחשש מהסטיגמה, לעיתים הדחקה ואמונה ש"הכל בסדר אצלי, זה אתם שלא בסדר". הדבר קשה ומאתגר בעיקר כשמדובר במתמודדים הלוקים בהפרעת אישיות גבולית, או הפרעת אישיות אחרת. ההתנגדות לטיפול בחלק מהמקרים נובעת מאישיות שאינה בשלה לקבל את מצבה, לעיתים אף מבקשת להישאר במצב של קורבני בשל הרווח המשני שהיא מקבלת מכך (רחמים, טיפול המשפחה, תשומת לב, הגנת יתר).