מאמרים וכתבות
יצירת קשר
קוד אבטחה:

מאמרים וכתבות

מציג 80 עד 95 מתוך 203 נושאים.
« 3 4 5 6 7 »

במשך חודשים רבים התחננה סבתה של פטרישיה דיגן, היום הכוהנת הגדולה בבריאות הנפש, אז צעירה עצובה שלקתה בסכיזופרניה, אושפזה במשך זמן רב, ולא הצליחה למצוא לעצמה תקווה, שתצא איתה יחדיו לקניות. יום יום ביקשה סבתה שתצא איתה לקניות, ופטרישיה סרבה שוב ושוב, עד שיום אחד מבלי לדעת אפילו למה, פתאום הסכימה.

ראה מידע נוסף..

במשך חודשים רבים שכבה אורית במיטה ולא הצליחה לקום ממנה. היא לא הצליחה לקום אפילו כדי לצחצח שיניים. היא לא הצליחה להיכנס למקלחת, להכין ארוחה או סתם לשבת בנחת לראות טלוויזיה. היא שכבה במיטה במשך חודשים רבים ובהתה בתקרה. היא שקעה בדיכאון עמוק ולא הצליחה לצאת ממנו. הוריה היו אובדי עצות. כל ניסיון להוציא את אורית מהמיטה להתקלח, להתלבש שלא לדבר על לצאת החוצה מהבית, נכשל. כל מה שעשו, הבאת אוכל טעים, עזרה של חברים ואפילו אנשי מקצוע לא הצליחו להוציא את אורית ממיטתה.,


ראה מידע נוסף..

ראיון עם רותם פאר, מייסדת עמותת לנפ"ש

ומחברת הספר "בית משוגעים"


את השם רותם פאר שמעתי לראשונה כשהצטרפתי לקהילה שהיא מנהלת בפייסבוק. קהילה גדולה שמונה אלפי אנשים שהמשותף לכולם היא ההתמודדות הנפשית עם מחלת נפש. אנשים כותבים ומבקשים תמיכה, ומקבלים המון הכלה וכוחות מחברים מתמודדים אחרים. לקהילה קראה רותם "לוחמי נפש", ביטוי המבקש לשנות את הסמנטיקה של מתמודדי הנפש לנרטיב שונה לגמרי של גבורה אמיתית בהתמודדות עם מחלה נפשית.



ראה מידע נוסף..

לפני שיצא מאור מפתח ביתו, שמע את השכנים מלמעלה מתלחשים :"הוא שוב הולך להתאשפז?" "איזה מסכן " נדו לו בראשם.

והוא רצה לעלות קומה ולספר להם שהוא לא מסכן וגם לא מסוכן אם זה מה שהם חושבים. שהוא התאשפז כדי לטפל בעצמו, שהוא בן אדם בדיוק כמותם, רק עם קשיים נפשיים וזקוק ומבקש עזרה.

במקום זה הוא שתק. הוא יצא מדלת הבניין כשגולה ענקית תקועה בגרונו.


ראה מידע נוסף..

לא פשוט ולא קל להיות סגורים בבית ימים שלמים. חלקנו נמצאים תקופה ארוכה לאורך הסגר ללא ליווי או ליווי נפשי ורגשי רק דרך הסקייפ או הזום.

כתבה זו היא למעשה כתבה בעלת שלושה חלקים. איגדנו תרפיסטים, פסיכולוגים ואנשים העוסקים בתרפיה פיזית ורגשית כדי לעזור לכם בימי הסגר.

ראה מידע נוסף..

לא פשוט ולא קל להיות סגורים ימים שלמים. חלקנו נמצאים תקופה ארוכה לאורך הסגר ללא ליווי או ליווי נפשי ורגשי רק דרך הסקייפ או הזום.
כתבה זו היא למעשה כתבה בעלת שלושה חלקים. איגדנו תרפיסטים, פסיכולוגים ואנשים העוסקים בתרפיה פיזית ורגשית כדי לעזור לכם בימי הסגר.
חלק זה הינו החלק השלישי של הכתבה יעסוק בעיקר בטיפים הקשורים להתמודדות עם הבדידות, הזמן הפנוי הצעות ליצירה ועיסוק בזמן הסגר.
אנו רוצים להודות לכל התרפיסטים שנטלו חלק בכתבה חשובה זו.

ראה מידע נוסף..

כתבה זו היא למעשה כתבה בעלת שלושה חלקים. איגדנו תרפיסטים, פסיכולוגים ואנשים העוסקים בתרפיה פיזית ורגשית כדי לעזור לכם בימי הסגר.
חלקה הראשון של הכתבה יעסוק בעיקר בטיפים הקשורים להתמודדות עם מצבי לחץ, דיכאון וחרדה, בחלק השני נעסוק בהתמודדות עם מצבים של ריקנות, שעמום ובדידות.
חלק זה הינו החלק השני של הכתבה יעסוק בעיקר בטיפים הקשורים להתמודדות עם קשיים פיזיים, טיפים הקשורים להתמודדות עם מצבים גופניים ופיזיים שונים בעת הסגר

ראה מידע נוסף..

בכל אחד מאתנו קיימים מנגנונים שונים בנפש, אם נעשה להם האנשה, נוכל גם לקרוא להם שומרים או זקיפים. השומרים שלנו ניצבים עירניים מאוד, בפתח השער ל"לא מודע" לוודא ששום דבר העשוי להקשות עליי את התפקוד יגלוש מ"הלא מודע" ל"מודע" שלנו. שלא יזיק לנו או אף עשוי לגרום לנפש לקרוס או לחוות חוויה שקשה לה לעמוד בה. אותם שומרים שלרוב הם עושים עבודה טובה, הופכים בבגרותינו לעיתים קרובות למכלי האנרגיה הנפשית ועשויים אף ברבות הימים גם לגבות מחירים.

כאן נכנסת עבודה המנסה לעקוף את המודע בשיטות שונות, אבל כיצד ניתן לעקוף את המודע וגם להגן על האדם מפני תכנים שלא תמיד הוא מסוגל להתמודד איתם ביום יום?

ראה מידע נוסף..

"טרגדיות רבות קרו לי בחיי" כתב פעם סופר מפורסם "מעטות מהן גם התגשמו"
המשפט הזה מדייק את שאנו חשים בעת חרדה או התקף פאניקה. חרדה זו חוויה קשה בלשון המעטה. ולא רק נפשית, גם הגוף מגיב לרוב בדופק מואץ, זיעה קרה, נשימות מהירות. המוח מגיב כמו בעת סכנה ומפעיל את מנגנון ה"קפא או ברח" ממש כאילו נתקלנו בנמר או חיה מסוכנת המאיימת עלינו

ראה מידע נוסף..

כשאדם יקר לנו שרוי בכאב ובסבל, אנו מיד מגייסים אמפתיה וחמלה. סביר להניח שנדבר אליו ברכות, ננהג בו בעדינות ואהבה.
אבל מה קורה לנו כשאנחנו מצויים בסבל או משבר? מהי מידת החמלה בה אנו נוהגים כלפי עצמנו? אילו משפטים אנו נוהגים להשמיע לעצמנו בזמן של כאב וסבל? האם אנו יודעים להרגיע את עצמנו, ללטף, לומר דברים מעודדים, לנהוג בעצמנו ממש כשם שהיינו נוהגים בחיה פצועה או בילד קטן ופגוע?

ראה מידע נוסף..

"אתה מתעורר במקלט ,המקלט היחיד שהצלחת למצוא ולהיות בו לבד, אחד שהנרקומנים האחרים לא מצאו.
אתה שוכב על ערימת בגדים מטונפים שמצאת בפחי אשפה מזדמנים , שמשמשים כמזרון וערימת מגבות שמשמשות ככרית. מסביבך ערימה של כדורים - קלונקסים, ציפרלקס, לוריוון, אופטלגין ומה לא. ערימה של בקבוקים 200 מילילטר, הכי זולים שיש, וודקה, וויסקי, ג`ין. אתה גם נזכר, באופן מעורפל ברבע גרם הרואין שהרחת אתמול בערב, מה שקבצנות הנדבות האחרונה הצליחה להשיג.

ראה מידע נוסף..

בין אם אתם מורים לחינוך מיוחד, עובדי שיקום וטיפול או שטיפלתם בעצמכם בשיטות כמו CBT ושיטות קוגניטיביות התנהגותיות אחרות – את מודל אפרת אתם ודאי מכירים. יחד עם זאת חשבנו לנכון להזכיר שוב את המודל החשוב הזה עבור מי שעדיין אינו מכיר.
מודל אפרת (באנגלית: abcde) הינו ר"ת של אירוע – פרשנות – רגש- תגובה.
המודל מציע לנו אפשרות להתבונן בדפוסי החשיבה ובפרשנויות השונות שאנו נוטים לתת לאירועים בחיינו כמו גם לבחון זוויות ראיה ופרשנויות אחרות לאותו אירוע שאליו רובנו מגיבים בדפוסי החשיבה האופייניים לנו עצמנו.

ראה מידע נוסף..

בחיינו, אנו מחליפים כובעים ותפקידים שונים לעיתים אף ביום אחד בלבד: הורים, בני זוג, מעבידים, עובדים, אנשי קריירה וכו`.
אבל יש לנו עוד סוגים של כובעים שאנו חובשים לעיתים בו זמנית ולעיתים מחליפים לא תמיד במודע.
אדוארד דה בונו שפיתח את שיטת" ששת כובעי החשיבה" האמין כי חשיבה רחבה יכולה לעזור לנו התבונן באירוע או דפוסים שונים בחיינו ביתר בהירות, להתמקד בהיבטים שונים ולהבין כיצד אנו פועלים כתוצאה מהם.

ראה מידע נוסף..

התפיסה המסורתית שקיימת אצל אנשים רבים עד היום מעבירה תחושה וצורת חשיבה שאומרת ש"בעיות גדולות לוקח זמן לפתור". תפיסה זו נולדה מתוך כך שהטיפולים הרגשיים היו בשלבים התחלתיים יותר שלהם ועדיין לא התפתחו כלים מתקדמים.

עצם המחשבה על תהליכים ארוכים של שנה, שנתיים ואף יותר אצל מטפלים רגשיים או אצל מטפלים מסורתיים אחרים, עשויה לעיתים לייצר איזושהי תחושת ייאוש בקרב מטופלים פוטנציאליים מצד אחד. אך מצד שני, זה מה שהם מכירים על סמך המסרים שהם שמעו במהלך השנים וכך הם מאמינים שזה אמור לעבוד.

ראה מידע נוסף..

סדנאות תרפיה קבוצתית הולכות ונעשות יותר ויותר נפוצות בארץ. אנשים מבקשים ומחפשים להכיר אנשים בעלי תחומי עניין דומים ולחוות בדרך יצירתית חוויה תרפויטית בתוך קבוצה מכילה ומוגנת.

חשוב לציין שקבוצה או סדנא העוסקת בתרפיה בקבוצה אינה טיפול קבוצתי. למנחה קבוצות תרפיה באמנות השונות אין מנדט לטפל וסדנאות כמו סדנת פוטו תרפיה, תרפיה באמנות או כל סדנא אחרת מטרתה העיקרית היא להשתמש בכלים היצירתיים בתוך קבוצה שהיא מכל מוגן ושמור על מנת לאפשר לחברי הקבוצה להתבונן בתהליכים ובחוויה היצירתית שהם עוברים לאפשר להם דרך יצירתית לביטוי של קולות מופנמים או אף חסומים, לחלוק לשתף ולתת ולקבל אמפטיה מהמשתתפים האחרים.

ראה מידע נוסף..