מאמרים וכתבות

במשך חודשים רבים התחננה סבתה של פטרישיה דיגן, היום הכוהנת הגדולה בבריאות הנפש, אז צעירה עצובה שלקתה בסכיזופרניה, אושפזה במשך זמן רב, ולא הצליחה למצוא לעצמה תקווה, שתצא איתה יחדיו לקניות. יום יום ביקשה סבתה שתצא איתה לקניות, ופטרישיה סרבה שוב ושוב, עד שיום אחד מבלי לדעת אפילו למה, פתאום הסכימה.

במשך חודשים רבים שכבה אורית במיטה ולא הצליחה לקום ממנה. היא לא הצליחה לקום אפילו כדי לצחצח שיניים. היא לא הצליחה להיכנס למקלחת, להכין ארוחה או סתם לשבת בנחת לראות טלוויזיה. היא שכבה במיטה במשך חודשים רבים ובהתה בתקרה. היא שקעה בדיכאון עמוק ולא הצליחה לצאת ממנו. הוריה היו אובדי עצות. כל ניסיון להוציא את אורית מהמיטה להתקלח, להתלבש שלא לדבר על לצאת החוצה מהבית, נכשל. כל מה שעשו, הבאת אוכל טעים, עזרה של חברים ואפילו אנשי מקצוע לא הצליחו להוציא את אורית ממיטתה.,

לפני שיצא מאור מפתח ביתו, שמע את השכנים מלמעלה מתלחשים :"הוא שוב הולך להתאשפז?" "איזה מסכן " נדו לו בראשם.

והוא רצה לעלות קומה ולספר להם שהוא לא מסכן וגם לא מסוכן אם זה מה שהם חושבים. שהוא התאשפז כדי לטפל בעצמו, שהוא בן אדם בדיוק כמותם, רק עם קשיים נפשיים וזקוק ומבקש עזרה.

במקום זה הוא שתק. הוא יצא מדלת הבניין כשגולה ענקית תקועה בגרונו.

לא פשוט ולא קל להיות סגורים בבית ימים שלמים. חלקנו נמצאים תקופה ארוכה לאורך הסגר ללא ליווי או ליווי נפשי ורגשי רק דרך הסקייפ או הזום.

כתבה זו היא למעשה כתבה בעלת שלושה חלקים. איגדנו תרפיסטים, פסיכולוגים ואנשים העוסקים בתרפיה פיזית ורגשית כדי לעזור לכם בימי הסגר.

לא פשוט ולא קל להיות סגורים ימים שלמים. חלקנו נמצאים תקופה ארוכה לאורך הסגר ללא ליווי או ליווי נפשי ורגשי רק דרך הסקייפ או הזום.
כתבה זו היא למעשה כתבה בעלת שלושה חלקים. איגדנו תרפיסטים, פסיכולוגים ואנשים העוסקים בתרפיה פיזית ורגשית כדי לעזור לכם בימי הסגר.
חלק זה הינו החלק השלישי של הכתבה יעסוק בעיקר בטיפים הקשורים להתמודדות עם הבדידות, הזמן הפנוי הצעות ליצירה ועיסוק בזמן הסגר.
אנו רוצים להודות לכל התרפיסטים שנטלו חלק בכתבה חשובה זו.

"טרגדיות רבות קרו לי בחיי" כתב פעם סופר מפורסם "מעטות מהן גם התגשמו"
המשפט הזה מדייק את שאנו חשים בעת חרדה או התקף פאניקה. חרדה זו חוויה קשה בלשון המעטה. ולא רק נפשית, גם הגוף מגיב לרוב בדופק מואץ, זיעה קרה, נשימות מהירות. המוח מגיב כמו בעת סכנה ומפעיל את מנגנון ה"קפא או ברח" ממש כאילו נתקלנו בנמר או חיה מסוכנת המאיימת עלינו

כשאדם יקר לנו שרוי בכאב ובסבל, אנו מיד מגייסים אמפתיה וחמלה. סביר להניח שנדבר אליו ברכות, ננהג בו בעדינות ואהבה.
אבל מה קורה לנו כשאנחנו מצויים בסבל או משבר? מהי מידת החמלה בה אנו נוהגים כלפי עצמנו? אילו משפטים אנו נוהגים להשמיע לעצמנו בזמן של כאב וסבל? האם אנו יודעים להרגיע את עצמנו, ללטף, לומר דברים מעודדים, לנהוג בעצמנו ממש כשם שהיינו נוהגים בחיה פצועה או בילד קטן ופגוע?

"אתה מתעורר במקלט ,המקלט היחיד שהצלחת למצוא ולהיות בו לבד, אחד שהנרקומנים האחרים לא מצאו.
אתה שוכב על ערימת בגדים מטונפים שמצאת בפחי אשפה מזדמנים , שמשמשים כמזרון וערימת מגבות שמשמשות ככרית. מסביבך ערימה של כדורים - קלונקסים, ציפרלקס, לוריוון, אופטלגין ומה לא. ערימה של בקבוקים 200 מילילטר, הכי זולים שיש, וודקה, וויסקי, ג`ין. אתה גם נזכר, באופן מעורפל ברבע גרם הרואין שהרחת אתמול בערב, מה שקבצנות הנדבות האחרונה הצליחה להשיג.

את המילה הילינג התקשו מאוד לתרגם ולכן אנחנו משתמשים בה למרות שהיא למעשה מילה לועזית. התרגום של "הילינג" אם ננסה לעברת זאת, הוא למעשה הבראה, ריפוי רוחני, הבאת מזור דרך אנרגיה שעוברת מההילר למטופל.

בחיינו, אנו מחליפים כובעים ותפקידים שונים לעיתים אף ביום אחד בלבד: הורים, בני זוג, מעבידים, עובדים, אנשי קריירה וכו`.
אבל יש לנו עוד סוגים של כובעים שאנו חובשים לעיתים בו זמנית ולעיתים מחליפים לא תמיד במודע.
אדוארד דה בונו שפיתח את שיטת" ששת כובעי החשיבה" האמין כי חשיבה רחבה יכולה לעזור לנו התבונן באירוע או דפוסים שונים בחיינו ביתר בהירות, להתמקד בהיבטים שונים ולהבין כיצד אנו פועלים כתוצאה מהם.

התפיסה המסורתית שקיימת אצל אנשים רבים עד היום מעבירה תחושה וצורת חשיבה שאומרת ש"בעיות גדולות לוקח זמן לפתור". תפיסה זו נולדה מתוך כך שהטיפולים הרגשיים היו בשלבים התחלתיים יותר שלהם ועדיין לא התפתחו כלים מתקדמים.

עצם המחשבה על תהליכים ארוכים של שנה, שנתיים ואף יותר אצל מטפלים רגשיים או אצל מטפלים מסורתיים אחרים, עשויה לעיתים לייצר איזושהי תחושת ייאוש בקרב מטופלים פוטנציאליים מצד אחד. אך מצד שני, זה מה שהם מכירים על סמך המסרים שהם שמעו במהלך השנים וכך הם מאמינים שזה אמור לעבוד.

סדנאות תרפיה קבוצתית הולכות ונעשות יותר ויותר נפוצות בארץ. אנשים מבקשים ומחפשים להכיר אנשים בעלי תחומי עניין דומים ולחוות בדרך יצירתית חוויה תרפויטית בתוך קבוצה מכילה ומוגנת.

חשוב לציין שקבוצה או סדנא העוסקת בתרפיה בקבוצה אינה טיפול קבוצתי. למנחה קבוצות תרפיה באמנות השונות אין מנדט לטפל וסדנאות כמו סדנת פוטו תרפיה, תרפיה באמנות או כל סדנא אחרת מטרתה העיקרית היא להשתמש בכלים היצירתיים בתוך קבוצה שהיא מכל מוגן ושמור על מנת לאפשר לחברי הקבוצה להתבונן בתהליכים ובחוויה היצירתית שהם עוברים לאפשר להם דרך יצירתית לביטוי של קולות מופנמים או אף חסומים, לחלוק לשתף ולתת ולקבל אמפטיה מהמשתתפים האחרים.